|
|
עמוד:10
10 דברי פתיחה שקשה היה לשערן מראש . לטעמי, המהפכה שבעיצומה אנו מצויים כיום עשויה להיות הזדמנות גדולה לעדכון, שיפור והגדלת השפעתו של המעשה החינוכי, ופרק ו בספר מציע רעיונות בכיוון זה . בעבר הייתה תכלית הלמידה לענות על השאלה "מה" . המורה הקנה ידע, והתלמיד היה אמור לצבור אותו בראשו . השיח החינוכי היה במונחים מטריאליסטיים, כשהוא נשאב מעולם המעשה הבוחן פעולות על-פי תוצאותיהן . לדוגמה, המורה השתייך ל"שדה" החינוך, תלמידים "חרשו" ועברו על ה"חומר", בבחינה היה חשוב "למלא" דפים . ככל שהידע הפך נגיש יותר כך התפתחה תכלית הלמידה לשלב השני : המורים העמידו במרכז הלמידה את השאלה "למה" . עתה היה על הלומד לגלות לא רק ידיעה אלה גם הבנה, סקרנות, ונכונות לעמוד באתגרים חדשים . אלא שגם שלב זה איבד במהירות מחשיבותו כאשר אלפי סרטוני יו-טיוב ומגוון אדיר של הרצאות מרתקות מאפשרות להבין "למה" מבלי להזדקק למורה . נראה שהשלב השלישי של למידה ממקם את תכליתו של בית הספר בשאלה "לשם מה" או לחילופין בהבנת המשמעות של דברים . הרעיון פשוט : לאחר שרכשנו ידע, הבנו את מקורו ותפקידו, נותרה שאלה אחת 'קטנה' : למה זה חשוב ? איך זה יקדם את העולם ? את האדם ? וגם : מה זה ייתן לי ? האם ידע שרכשתי יתרום במשהו לאושרי ולסביבתי ? בתי הספר בכלל ומורים מחנכים בפרט מקבלים בפתח המאה העשרים ואחת הזדמנות נפלאה להעמקת מעשה החינוך . שאלות המה והלמה נותרו אמנם הבסיס ללמידה אבל פסקו מלהיות תכליתה . עתה עלינו להוליך את הלומדים בנבכי המשמעות . בעולם רב-ערוצי, רב- תחומי ורב-תרבותי הופך המחנך למורה נבוכים שיכול לסייע ללומדים למצוא עצמם בתוך אוקיינוס הרעיונות והאפשרויות . עיון בשאלת התכלית הוא אם כך כלי הכרחי לחיים בעלי ערך בזמן הזה . מציאות חדשה זו מאתגרת כיוון שהיא מחייבת את המחנכים לרכוש מיומנויות חדשות, לגבש לעצמם תובנות חיים עמוקות ולהוות מופת של כמיהה לחיים של משמעות . ואם לא די בכל אלה היא מחייבת את המורים להעניק משמעות חדשה למילה 'ערכים' . אם בעבר הייתה המילה 'ערכים' תצורת הריבוי של המילה ערך, הרי שכיום מבטאת מילה זו גם את המשמעויות הרחבות שיש לכל ערך . הקושי להנחיל ערכים בחברה רבת גוונים ופנים עלול לגרום לרתיעה מהמעשה
|
|