|
|
עמוד:9
דימוי-מונטאז' או דימוי-שקר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 189 ארבעה דימויים, שני רצפים, מונטאז' אחד . דמיון וידע באמצעות המונטאז' : גישה לקווי הייחוד של הזמן . הדימוי אינו לא-כלום , אינו אחד ואינו הכול . קלוד לנצמן וז'אן-לוק גודאר : מונטאז' צנטריפטלי ומונטאז' צנטריפוגלי . "שום דימוי" אינו אומר את השואה, אבל "כל הדימויים" אינם מדברים אלא על אודותיה . מהקוטביות לפולמוס : שני המובנים של שם התואר " mosaïque " . דימוי-כול אחד או שפע של דימויים חלקיים ? רגעים מכוננים : זיכרון והווה אצל אלן רנה, ארכיון ועדות אצל מרסל אופולס . "את מה שאי אפשר לראות, יש להראות" . המונטאז'-סיפור של לנצמן והמונטאז'-סימפטום של גודאר . כשלהרכיב במונטאז' אין פירושו לזייף, אלא ליצור "צורה שחושבת" ולהפוך את הדימוי לדיאלקטי . "שולחן קריטי" : הקולנוע מראה את ההיסטוריה תוך שהוא מרכיב אותה במונטאז ' . דכאו מורכב במונטאז' עם גויה, אליזבת טיילור וג'וטו . מלאך תחיית המתים על-פי פאולוס הקדוש או מלאך ההיסטוריה על-פי ולטר בנימין ? דיאלקטיקה שאיננה מגיעה לידי השלמה . דימוי דומה או דימוי נדמֶה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 232 שתי נקודות מבט שמתעמתות תחת מבטה של נקודת מבט שלישית . להרכיב במונטאז' אין פירושו להקביל, אלא לגרום ל קווי הדמיון להתפרץ תוך הפיכת ה הקבלות לבלתי אפשריות . הדומה איננו נדמה ואיננו זהה . כפילים ושונים : היהודי והדיקטטור על- פי צ'רלי צ'פלין . ההפרזות הספקולטיביות של הבלתי-ניתן-לייצוג ושל הבלתי-ניתן-לדמיוּן . "כדי לדעת עלינו לדמיין לעצמנו" . הדימוי בלב השאלה האתית . חנה ארנדט והדמיון כיכולת פוליטית . כיצד יכול דימוי "להציל את כבודה" של היסטוריה ? גאולה איננה תחיית מתים . ה- Endlösung וה- Erlösung : מקפקא ורוזנצווייג עד שלום ובנימין . "תמונתו האמיתית של העבר חולפת ביעף" . המודל של הקולנוע : דימויים חמקניים שאף על פי כן נשארים . הגאולה הקולנועית על-פי זיגפריד קראקאוור . ריאליזם ביקורתי : הדימוי
|
|