מבוא

עמוד:13

מבוא | 13 עצמאי, ובעקבות זאת החלו להיכתב פירושים כוללים על כל אגדות התלמוד על פי גישות פרשניות שונות, כמו פירוש המהרש"א ו"חידושי האגדות" של המהר"ל מפראג . בכל תפוצות ישראל התקבצו חבורות חבורות ללמוד 'עין יעקב' על הסדר, כמו זו שהתקבצה סביב רי"ח מדי בוקר בבית הכנסת 'הקטן' של בגדד . מהמאה התשע עשרה ואילך אנשי 'חכמת ישראל' הוסיפו על הכלים הפרשניים המסורתיים גם את הכלים המחקריים, ומבררים לאורם את דרך היווצרותה והתגבשותה של האגדה, היסטוריונים נותנים את דעתם על התקפות ההיסטורית של המעשיות, הוגים שואלים על לכידותה הרעיונית וחוקרי ספרות מארגנים את קורפוס האגדה לסוגות ומוצאים בה נתיבים, כללים וסימנים . מהשיעור אל החיבור אין לדעת, מתוך העיון בספר בן יהוידע, איך התנהל השיעור של רי"ח ומה בדיוק נאמר בו . החיבור כתוב כולו בעברית, למרות שהשיעור נמסר, בחלקו או 4 בן יהוידע אינו פרוטוקול או סיכום ברובו, בשפה הערבית – יהודית בלהג בגדדי . של השיעורים, אלא רישום של רעיונות שהתחדשו למחבר בעת שעסק באגדות התלמוד לקראת הכנת השיעור ובמהלכו . הספרות הרבנית הענפה שנכתבה על האגדות במשך הדורות הייתה בכללה ידועה לרי"ח ( כמו גם מעט מהמחקרים החדשים ) ויש סימנים לכך שהיא הוזכרה לפחות בחלקה בשיעור, אבל בספר לא הובאו מובאות מתוכה אלא אם כן היה לרי"ח מה לחדש, להעיר ולהוסיף עליהן . רי"ח גם ראה לנכון לשלב בחיבור עניינים שניתן להניח כי לא נאמרו בשיעור, כמו המעשיות הארוכות, הדיונים ההלכתיים הסבוכים, שירים לכבוד רבי חייא, פירושים מאת בנו ר' אהרן ועוד . רי"ח אינו כותב כפי שהוא מדבר, וניכר, במיוחד במעשיות ובסיפורים, שהוא הקפיד לשוות לדברים סגנון של ספרות כתובה . עוד בצעירותו נהג רי"ח לרשום ולהעלות על הכתב את מחשבותיו ואת חידושי התורה שלו, וכך גם עשה עם הרעיונות ועם הפירושים שהגה בעת שלמד ולימד את אגדות התלמוד . דפי החידושים נערמו בלשכתו עד שבשנת תרנ"ו ( 1896 ) , יותר משלושים וחמש שנה אחרי תחילת הלימוד ואחרי שכבר השלים כמה וכמה מחזורים בהוראת 'עין יעקב', החליט לחזור אל הכתבים, לערוך אותם ולסדרם לפי סדר דפי התלמוד, להעתיקם בקונטרסים ולהוציאם לאור בירושלים . כך נולד 4 רגב, דרשותיו, עמ' 11 - 16 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא