|
|
עמוד:12
12 | מבוא ספרות האגדה הענפה הזאת, מכוח עצמה ומכוח היותה בלולה בתלמוד הבבלי, השפיעה השפעה רחבה ועמוקה, גם ללא הסמכות הפורמלית ממנה נהנתה אחותה ההלכתית . המסורת החיה של תרבות ישראל, מהמקרא עד חורבן הבית השני ומשם עד עריכת התלמוד, נספגה בתוך ספרות האגדה וזו בתורהּהזינה את החשיבה, את היצירה ואת ההוויה היהודית בדורות שלאחריה, היא נהייתה בעם ישראל למרחב ספרותי ולמאגר תרבותי שלא ניתנים לעקיפה . הרובד הלשוני של חז"ל באגדותיהם הוטמע בשפה העברית ונוכח בה מאז ועד היום, כמובן בלשון הקודש של הליטורגיקה אבל גם בשפת החולין של חיי היומיום . הדרשנים בנו את דרשותיהם סביב האגדות והמדרשים ואף פרשני המקרא על דרך הפשט לא הרשו לעצמם להתעלם מדברי חז"ל, בין אם אימצו את הכרעותיהם הפרשניות ובין אם לאו . יוצרי הספרות העברית, מהפייטנים הראשונים ועד הכותבים העכשוויים, הושפעו מהצורה והסגנון של המדרש והאגדה, רעיונות ותכני האגדה ממלאים את יצירותיהם . אך יותר מכך עולם האגדה הטביע את חותמו על ההגות היהודית לגווניה שכל אסכולה בה השתדלה להתאים את עצמה לאגדות התלמוד, כפי שניסח זאת יפה הרב קוק : יש אשר נטו לדרך הפילוסופיא ויגדילו על פיה כמה עניינים בתורת המוסר והאגדה לפי רוב מקצעותיה [ . . . ] ויש אשר הרבו להרחיב את חכמת האגדה והמוסר על פי הקבלה ושיטותיה הרבות [ . . . ] ויש אשר חשבו לאחוז בתם דרך ובהרחבת דברי מוסר על פי יסודות לקוחים מדברי חז"ל המפורשים והדברים 2 המבוארים בטבע הנפש התמימה . . . מלבד ההשפעה המשמעותית של ספרות האגדה על התרבות היהודית בכלל ועל תחומי הדעת השונים בפרט, היא גם נלמדה כשלעצמה . חכמי ישראל הראשונים נתנו את דעתם על תקפותה ועל מעמדה של האגדה ועל התפקיד שהיא נועדה למלא בתוך מכלול מקצועות התורה, והציעו לה פרשנויות, בעיקר לאגדות שנגעו לליבם והתאימו לתפישת עולמם . 3 הרב יעקב אבן חביב ( 1450 לערך — 1516 ) החל לכנס את כל אגדות התלמוד בחיבור אחד וצירף את הפרשנות העיקרית שנכתבה עליהן עד זמנו, בנו השלים את המפעל, והוציא לאור את הספר 'עין יעקב' . הדפסת ה'עין יעקב' והפצתו דחפו את לימוד ספרות האגדה כתחום ידע 2 קוק, עין איה, עמ' כג . 3 יעקב אלבוים ריכז את הדעות השונות בסוגיה זו, אלבוים, דברי חכמים, וכן ספרסטיין, חכמים ; על דרכים בפירוש האגדה ראו גרוס ואחרים, אגדה .
|
|