|
|
עמוד:8
8 | פתח דבר ארבעה חלקים לחיבור הנוכחי . בפרק המבוא אבהיר את הנסיבות של כתיבת הפירוש "בן יהוידע", את פשר שמו ואת קורות הוצאתו לאור . כן מתואר בו אופיו של החיבור, מבנהו, מטרותיו וקהלי היעד המשוערים . כמו כן הרחבתי מעט על יחסו העקרוני של הרב יוסף חיים לאגדה התלמודית ועל התפקיד שהוא מייעד לה ולפרשנותה בין יתר מקצועות התורה, ההלכה והקבלה . דנתי גם בקשרי הגומלין שפיתח הרב יוסף חיים בין פירושיו הוא לבין המקורות שעמדו לפניו . הפרק הראשון של הספר מציג את דרכו הפרשנית של הרב יוסף חיים באמצעות מבחר של אגדות תלמודיות ופירושי הרב יוסף חיים עליהן, מלווים בהערות ודיונים שלי . השתדלתי לבחור אגדות ופירושים אופייניים המדגימים ומייצגים את מגוון הפרשנויות בדרכי הפשט, הרמז והסוד . בעבודה המקורית גבר השיקול המתודולוגי והפירושים סודרו על פי הריבוד הפרשני, כאן העדפתי להיצמד לסדר הופעת האגדות בתלמוד, ולשמר בכך משהו מהרוח של בן יהוידע המסיע את המעיין מרובד אחד למשנהו . הפרק השני של הספר מביט על בן יהוידע במבט תמטי במעין חתך רוחב של רעיונות החוזרים תכופות בפירושים . התמקדתי ברעיונות שמצאתי בהם חידוש ושנראים כמשקפים את גישתו המיוחדת של הרב יוסף חיים בסוגיות הנדונות : החיבור האישי של הרב יוסף חיים למחוזות בבל ; האופי הלא – פילוסופי של הגותו ; העיסוק המרובה בשאלות הכרוכות בפרנסה ובצבירת הון ; תשומת הלב לתא המשפחתי ולמעמד האישה בו, סוגיה שאגבה ניתן לבחון את תגובותיו של הרב יוסף חיים לתהפוכות הזמן . אל החלק הזה מצטרפים עיונים המתעמקים בשני אפיונים של הכתיבה הפרשנית של רב יוסף חיים : האחד, השימוש בשיטות פרשניות מגוונות ולהצעת מספר רב של פירושים וביאורים, והשני, חיבתו המיוחדת לבאר על דרך הרמז . שני המאפיינים נראים לכאורה טכניים אבל בפועל הם משקפים, לדעתי, את דרכי החשיבה ואת תפישת עולמו של הרב יוסף חיים . הפרק השלישי מרחיב את היריעה וממקם את בן יהוידע במכלול יצירתו הספרותית של הרב יוסף חיים . הפרק מציג את רב יוסף חיים כאיש רב פעלים ומתאר את אופי פעילותו כדרשן, כאיש הלכה, כמקובל וכמנהיג ציבור באמצעות סקירה מקיפה של כל ספרי הרב יוסף חיים שראו אור בחייו . התברר שסידור הספרים על פי סדר כרונולוגי של הוצאתם לאור וצירוף פרטים ביוגרפיים נוספים מאירים את הכתיבה של הרב יוסף חיים באור ייחודי, וחושפים לעינינו את התהפוכות שהוא הנהיג בסדר יומו הרוחני .
|
|