|
|
עמוד:14
14 דפנה הירש 10 בהקשר זה עולה השאלה כיצד במסגרת פעילותן של קבוצות שחקנים העיר . שהן לעתים אנטגוניסטיות, שחלקן פועלות בשם היגיון שאינו זהה בהכרח להיגיון המדינתי ( כמו למשל היגיון של שדה מקצועי ) , מתגבשים דפוסים המשרתים בסופו של דבר את האינטרסים הפוליטיים הדומיננטיים ( ראו שרון 2006 ) . תפיסה זו מציגה את היווצרותה של הגמוניה כבעיה שיש להסביר אותה, ולא כפתרון ( אלגזי ,2007 106 ) . את מקומם של הנרטיבים הטלאולוגיים תופסים תהליכים פתוחים, מורכבים ורבי-פנים, המעוצבים באינטראקציה שבין מדיניות "מלמעלה" לתהליכים ואינטרסים "מלמטה" . מחויבות ל"שדה" תרומה מרכזית של האנתרופולוגיה למחקרים בקובץ זה טמונה במחויבות לשדה ולחומרים האמפיריים : אנשים ממשיים, פרקטיקות קונקרטיות, ייצוגים הנטועים בהקשרים ספציפיים של ייצור ופרשנות . חלקים גדולים מן הזרם ה"פוסט-ציוני" והפוסטקולוניאלי, ובפרט זה ששם במרכזו את ממד התרבות על האפקטים הפוליטיים שלה, התמקדו בניתוח של שיחים וייצוגים, דרך פרספקטיבות תיאורטיות 11 לעתים בבסיס הניתוח עומדת ההנחה הדקונסטרוקטיביסטית, שלפיה כל שונות . מה שיש לנו גישה אליו הוא שיחים וייצוגים . קורפוס מחקרי זה תרם מסגרות מושגיות חשובות למחקר המרחב המקומי, ובראשן האוריינטליזם . לתפיסתנו, ניתוח שיחים וייצוגים הוא חיוני אך אין בו די . ללא בחינת היחסים בין שיחים לתהליכים מטריאליים ולפרקטיקות חברתיות, שיחים מקבלים מעמד דטרמיניסטי : מיוחסים להם אפקטים הכרחיים . את האופנים שבהם אנשים משתמשים בשיחים 12 לא ניתן לגזור מתוך השיחים עצמם . אמנם, הן ההחלטה מה לחקור והן המבט של החוקרת בחומרים האמפיריים נגזרים מן השאלות שנשאלות, ואלה נובעות מן התובנות התיאורטיות שאנו מביאות עמנו אל השדה ( 220 1980, Cohn ) . אולם גם כאשר המבט בחומרים אלו הוא מונחה תיאוריה, המאמרים אינם מסתפקים בהדגמה של תובנות תיאורטיות א-פריוריות או באשרור של קטגוריות מקובלות ( יהודי / ערבי, אשכנזי / מזרחי, עירוני / כפרי וכן הלאה ) ; התיאוריות והקטגוריות עצמן עומדות למבחן - ולעתים מאותגרות - דרך החומרים העולים מן השדה ( 2005 Latour ) . כך למשל, נעמה בן זאב מערערת 10 . ראו גם שרון 2017 ; 2015 Robinson 2013 ; Dallasheh . 11 . למשל רז-קרקוצקין 1993 ; 1994 ; אופיר 2001 ; שוחט 2001 ; שנהב 2004 ; בר-יוסף 2013 . 12 . ג'ודית בטלר מציינת שאנשים משתמשים בקטגוריות דיסקורסיביות באופן טקטי, בה בעת שקטגוריות אלה "משתמשות" בהם וממקמות אותם ( בטלר ,2006 447 ) . עם זאת, הניתוחים הפוסט-סטרוקטורליסטיים מתמקדים בדרך כלל באופן שבו קטגוריות דיסקורסיביות ממקמות אנשים, והרבה פחות מכך בשימושים - הטקטיים והאחרים - שאנשים עושים בקטגוריות ובשיחים .
|
|