|
עמוד:11
11 חוסר-הסימטריה ביחסים אלו : שליטים מול נתינים נחותים, והדואליות בעמדות המוסלמים כלפי היהודים — דיאלוגים ושיתופי פעולה מחד, ודיכוי, השפלות ואלימות, מאידך . בהמשך ייבחנו בהרחבה התמורות הקריטיות שחלו ביחסים אלו מראשית המאה העשרים ועד לימינו, זאת תוך שימת דגש על סוגיות ירושלים והר הבית . מחקרים, ספרים ומאמרים רבים מספור פורסמו בשפות אירופאיות, בערבית ובעברית, על היבטים ותקופות שונות ביחסי יהודים-מוסלמים . אחדים מהם דנו גם במכלול היחסים הללו, אך לא בצורה מקיפה ומעודכנת, ללא בחינת ההשפעות ההדדיות בין מוסלמים ויהודים, בעיקר בעת החדשה . על כך יש להוסיף שפרסומים לא מעטים הנם מגמתיים או חד צדדיים ואינם מבוססים על מחקרים אקדמיים . חיבור זה שואף לבחון יחסים אלה בתקופות ובאזורים שונים, תוך הסתמכות על מחקר אקדמי אובייקטיבי, עד כמה שניתן . המחקר, עליו מתבסס הספר, כולל קריאה וניתוח של חומר ממקורות ערביים, עבריים ולועזיים ; מחקרים אקדמיים לצד קטעי עיתונות וארכיון ; ראיונות ושיחות עם אנשים שפגשתי במסעות שערכתי בשנים האחרונות בארצות ובקהילות מוסלמיות ברחבי העולם . הוא שואב גם ממעורבותי רבת השנים בנושא : במחקר, בהוראה, בהתבוננות ובהשתתפות פעילה בכנסים, בסמינרים ובדיאלוגים . כמו כן, שילבתי בספר מספר מחקרים קודמים שערכתי על מגוון הסוגיות הנוגעות ליחסים שבין מדינת ישראל בפרט, ושל יהודים בכלל, לבין מוסלמים וערבים . אני מבקש להודות למכון טרומן באוניברסיטה העברית על מענקי המחקר שאפשרו לי לשתף עוזרי מחקר, ובעיקר יעל גדניאן, באיסוף חומר ממקורות שונים . תודה מיוחדת ליעל קופרמן, תלמידת החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, שסייעה רבות באיתור החומר ממקורות עבריים-יהודיים, כתבה מספר סקירות והקלידה את פרקי הספר . אני מייחל שהספר יעלה תרומה משמעותית למודעות ולהבנה של יחסי מוסלמים-יהודים וסוגיית ירושלים ללא כחל וסרק, ויעמוד מול הכללות וסטריאוטיפים לא מדויקים, הרווחים בקרב הציבור הישראלי .
|
|