|
|
עמוד:10
10 לאומיים, פוליטיים, פסיכולוגיים וטריטוריאליים ביחסים אלה בארץ ישראל / פלסטינה, עם השלכות קשות על קהילות יהודיות בעולם הערבי והמוסלמי . מוסלמים רבים בארץ ומחוצה לה ראו בתנועה הלאומית- היהודית-ציונית שלוחה של האימפריאליזם האירופי, המשתלטת על אדמה מוסלמית ופוגעת בצביון התרבותי-מסורתי שלה . בו בזמן, יהודים רבים, בתמיכת בריטניה, האמינו כי הם חוזרים למולדתם ההיסטורית כדי להקים בה מחדש ישות לאומית . חלק גדול מהם הפגינו עוינות פוליטית והתנשאות תרבותית כלפי הערבים-מוסלמים המקומיים ; ואילו חלק אחר ניסה לנהל דיאלוגים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים, ולהגיע להסכמים עם שכניהם המוסלמים, אך ללא תוצאות חיוביות . מרבית היהודים-ציונים היו חילונים, לא התעניינו כלל בירושלים ובהר הבית, אם כי החשיבו את הכותל המערבי כסמל תרבותי-לאומי-היסטורי . אולם, בלטו לצדם ארגונים לאומניים-חילוניים קטנים כבית“ר, אצ“ל ולח“י, אשר שאפו ופעלו להקים מחדש את בית המקדש על חורבות כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא . הציונות הדתית במשך שנים רבות לא הייתה שותפה לשאיפות לאומניות אלה, אלא ציפתה והתפללה לביאת המשיח, כי אז ייבנה בית המקדש ותבוא גאולה לעם ישראל . ואולם לאחר כיבוש ירושלים והר הבית ביוני 1967 חלה תמורה קריטית והקצנה משמעותית בעמדת הציונות הדתית, ובהדרגה גם בציבור היהודי, בסוגיות מזרח ירושלים, הר הבית, פלסטינים ומוסלמים . מנגד גברו בקרב מוסלמים בארץ ובעולם מגמות קיצוניות אנטי-יהודיות / ישראליות, כולל קריאות לג'האד נגד ישראל . מגמות קיצוניות הדדיות אלה מזינות אחת את השנייה ועלולות במקרה הגרוע ביותר להוביל למלחמת גוג ומגוג מוסלמית-יהודית . ספר זה, המתבסס על שנים רבות של מחקר, כמו גם על מקורות ומחקרים מגוונים, בוחן מגמות קיצוניות אלו לצד דיאלוגים ושיתופי פעולה בין מוסלמים ליהודים . אלו שואפים לחנך לשלום ופיוס בין העמים על בסיס מסורות היסטוריות-תרבותיות משותפות ואינטרסים אסטרטגים תואמים . לפני כן יידונו התמורות המרכזיות ביחסי מוסלמים- יהודים מראשית הופעת האסלאם במאה השביעית במזרח התיכון, כולל בתורכיה ואיראן, ובחלקים נרחבים של אסיה ואפריקה . כל זאת, תוך ציון
|
|