|
|
עמוד:9
9 מסוימים ( בעיקר מצד השיעים ) , למרות שהקוראן אוסר זאת . ואולם פעולות חמורות אלה היו מעטות וקצרות מועד בהשוואה לרדיפות הנוראות של יהודים בארצות הנצרות ( מביזנטיון, דרך האינקוויזיציה בספרד, מסעי הצלב, פוגרומים ברוסיה ואוקראינה ועד לשואה באירופה ) . הסובלנות המוסלמית כלפי יהודים והעדפתם על נוצרים נבעה מסיבות תיאולוגיות ( מונותיאיזם טהור מול השילוש הקדוש בנצרות ) , פוליטיות וביטחוניות : יהודים, שמספרם היה קטן יחסית, לא היוו סכנה ביטחונית בארצות מוסלמיות, לעומת נוצרים, שהיו רבים יותר ונחשבו למעין גיס חמישי של מעצמות אירופיות, אשר נלחמו נגד מדינות מוסלמיות . לפעמים התקיימו גם שיתופי פעולה בין מוסלמים ויהודים נגד נוצרים . בכל זאת נודעו, כאמור, תקופות של השפלה והתעמרות של מוסלמים ביהודים בארצות מוסלמיות שונות בשל גישה דתית-תיאולוגית ופוליטית מתנשאת של מוסלמים כלפי בני חסות יהודים ( ונוצרים ) , תגובות אלימות על חריגה של יהודים מסטטוס זה, או פרובוקציות ( מעטות ) מצד יהודים, קנאה של אספסוף מוסלמי בבעלי הון יהודים ( לא רבים ) והתפרעויות שלהם בתקופות של שלטון מרכזי רופף ; ומדיניות אסלום קנאית של שליטים פוליטיים ומנהיגים דתיים ( בגלל זה נאלץ, למשל, הרמב“ם להתאסלם למראית עין ולתקופה מסוימת, במאה השתים-עשרה ) . בכל זאת, מרבית היהודים בארצות האסלאם קיבלו בדרך כלל את שלטון האסלאם בפסיביות ובהכנעה ; נותרו נתינים נאמנים ותומכים בעתות מלחמה, ומנהיגים משלהם אף שיבחו את מלכות ישמעאל כ“מתונה“ וכ“מלכות חסד“ . מלבד זאת, במשך מאות שנים התפללו יהודים בארצות אלה לעבר ירושלים וייחלו להקמת בית המקדש . אך בפועל התגוררו רק יהודים מעטים בירושלים, והיו אסירי תודה לשליטים מוסלמים אשר הרשו להם להתפלל בכותל המערבי ( אך לא לעלות להר הבית ) . כפי שנראה להלן, התמוטטות האימפריה המוסלמית-עות'מאנית במלחמת העולם הראשונה, והקמת תנועות לאומיות יהודית-ציונית וערבית-מוסלמית השפיעו באופן משמעותי ואפילו קריטי על יחסי מוסלמים-יהודים בארץ ובאזור . אל הגרעין הדתי נוספו מרכיבים
|
|