|
עמוד:14
14 שבי קשה מכולם על רקע דברים אלה ראוי שנשים את ליבנו לְהבחנה , שהיא לכאורה מובנת מאליה , ובכל זאת ברצוני לחדד אותה . הדיון שנערך בין דפי הספרות התלמודית על אודות שבי אמנם עוסק בשבי ובשבויים , וכאמור , במהלכו ניסחה הקהילה תשובות מעשיות לאירועים ממשיים ולהשלכותיהם על הגוף ועל הנפש , על המרקם החברתי , התרבותי והדתי שלה - אך עם זאת שיח השבי של החכמים אינו מוגבל לתחום ההלכתי ולעיסוק בדילמות ממשיות בלבד . כפי שנראה במהלך עיוננו , לעתים שימש השבי אתר מדומיין , שהיווה זירה לעיסוק בתכנים ובהקשרים רחבים יותר מאשר השאלות המעשיות המיידיות שהיו כרוכות בו . כך לדוגמה , נראה סיפורי שבי שמציפים את השאלות התיאולוגיות החריפות שהתעוררו בחייה של האומה כתוצאה מן ההתרחשויות ההיסטוריות שהביאו לשבי ולאתגריו ; מכיוון אחר ניווכח כי השבי , תנאיו ואתגריו , איפשרו לעסוק בתכנים הנוגעים אל אורחות חייה היומיומיים של הקהילה , שהתנהלו בתוך הטריטוריה האוטונומית שלה והתרחשו בין חבריה בני החורין . במילים אחרות , חלקם של המקורות התלמודיים שעוסקים בשבי מתגלים כאתר תרבותי - קונצפטואלי , שהממשי משמש לו זירה לקיומו של דיון רעיוני - ערכי , שמטרתו לכונן את זהותם של לומדיו : זהות דתית , זהות תרבותית , זהות קהילתית וזהות מגדרית . העולם המיוצג בשיח זה איננו עולמם של השבויים דווקא , אלא העולם המשפחתי והקהילתי של נמעניו . לימודו של מקור ממין זה , או סיפורו בהזדמנויות שונות , גם מחוץ לכותלי בית המדרש , לימד את שומעיו על אודות המשמעויות של היותם גברים ונשים ואת ההתנהגויות הנגזרות מכך ; הוא לימד על אודות ההשתמעויות של היות חבר או חברה בקהילה תרבותית מובחנת ומסוימת - הקהילה היהודית . עיסוק מקיף בסוגיית השבי במקורות התלמודיים אינו יכול להסתפק אפוא בניסיון לחלץ מהם את תמונת השבי הממשית בלבד . עליו לבחון את השבי גם כתופעה תרבותית של שיח , שפועלת במישורים נוספים על זה של האירוע הממשי כשלעצמו . כדי לחשוף היבטים אלו - שאני מכנה בספר זה בשם " שיח השבי " - יש ללכת צעד נוסף מעבר לדרכיו העיוניות של המחקר ההיסטורי , ולצעוד בדרכים שהתוו חוקרים אשר בחנו אתרים שונים - קונצפטואליים וממשיים - שבהם התכונן והועבר הידע בתרבות היהודית של שלהי תקופת 4 הבית השני , המשנה והתלמוד . 4 . דוגמה מובהקת למחקר מסוג זה הוא מחקרה של מרים פסקוביץ , טוויה . פסקוביץ משלבת ניסיון להתחקות אחר אתרים ממשיים ) במקרה זה הטוויה בצמר ( מזה ואחר שרידי אתרים מדומיינים - ייצוגים , דימויים ודמיונות של חכמים הנרקמים סביב דמות
|
|