|
|
עמוד:13
פתח דבר 13 שבוי נשארים בחזקתו החוקית ? ואם אכן כך - מי אחראי לנכסים ומהו מעמדה החוקי של אחריות זו , כיורש או כאפוטרופוס ? מה מותר ומה אסור לעשות בהם ? ואם מת השבוי בשביו התעוררו גם שאלות באשר לירושה . מרוב המקורות עולה כי בשלב זה בני המשפחה היו מנועים מלנצל את רכושו של השבוי , או שאשתו היתה מנועה מלהתחתן בשנית . וכך , אם נשבה אבי המשפחה עלולה היתה המשפחה כולה להתדרדר לחיים של עוני ולקשיי פרנסה . מאידך-גיסא היו בני משפחתו של השבוי מופקעים מן המסגרת הרגילה של חייהם . ניתן אפוא לומר שמשפחת השבוי נמצאה במצב סִפִּי ) לימינלי ( עד שיתברר אם השבוי חי או מת , וכי בני החורין שהיו קשורים בקשרי זיקה שונים אל השבויים לא היו פטורים מקשיים ומשברים משלהם , ואף הם מצאו את עצמם שבויים בידי גורלו של יקירם . זאת ועוד אחרת . כפי שאראה להלן מסתבר כי למידת הקִרבה המשפחתית אל השבוי נודעה השפעה על תפיסת המחויבות כלפיו , וזו עשויה היתה להיות מתורגמת להשקעת משאבים ומאמצים לפדותו או לשחררו משביו - הן באופן מעשי , הן מן הבחינה הפורמאלית ביצירת ההגדרה על מי מוטלת האחריות לדאוג לפדיונם של השבוי או השבויה ומהי תכולתה של אחריות זו ) הגדרת סכומי הכסף עבור חובת הפדיון ; כמות הפעמים שבה מחוייבים לפדות את השבוי או השבויה אם תכפו ארועים של שבי והתרחשו יותר מפעם אחת ( . לא הרי תחושותיהם של הוריו של השבוי , בן הזוג , בת הזוג או ילדיו , כתחושותיהם של בני המשפחה המורחבת ; ולא תחושותיהם של אלו כתפיסותיהם של חברי הקהילה או מנהיגותה . האחרונים פעלו בדרך כלל מתוך חשיבה רב-מערכתית , שראתה לנגדה צרכים ומשימות אחרים של הקהילה נוסף על אלו שנגעו לשבוי מחד-גיסא , והביאה בחשבון גם את מערכת החוקים והנורמות החברתיות ששררו בקהילה מאידך-גיסא . עם זאת , מפתיע לגלות , לעתים , מגמה הפוכה בדיוק לזו שתארתי כאן . במהלך עיוננו נעמוד על מקרים שבהם דווקא מנהיגות הקהילה היא זו שראתה את צרכיהם של השבוי או השבויה ותפסה כחובה את המאמצים לפדותם ולהשיבם לביתם , בעוד בני הזוג או משפחתם של השבויים התנכרו אליהם והתנערו מהם . מקרים כאלו נבעו לא פעם מקישורו של השבי , שבו שהו השבויים במחיצת הגויים , עם מושגים של טומאה , ובנוגע לאישה - מהשפעותיה של ההנחה המושרשת ) המוצדקת בדרך כלל ( כי השבויה נבעלה במהלך שביה . בעילתה של האישה נתפסה בהלכה העתיקה כמטמאת אותה ושינתה את מעמדה האישי , וכתוצאה מכך ירד ערכה בעיני סביבתה ולא אחת הביא להתנערות ממנה . כפי שנראה בפרקים הבאים , השבי , כדרכם של מצבים משבריים המטלטלים את חיי היחיד ואת חיי הקהילה , זימן לפרקים עימותים בין-אישיים בין הלוקחים חלק בעלילתו .
|
|