|
|
עמוד:13
השכלה גבוהה לישראל השנייה 13 ואולם אף שהאימוץ של מדיניות זו היה בבחינת הודאה בכישלון המתמשך, למעשה כבר בנאום התקציב של משרד החינוך ל- 1965 - 1966 על מצב היחסים בין תלמידים אשכנזים למזרחים, הודה שר החינוך והתרבות זלמן ארן כי גם שיטה זו לא צלחה כלל ועיקר : [ מבחן ] הסקר 20 מגלה את האמת . הוא אינו מניח מקום לאשליות . שנה-שנה אנו בודקים את המתרחש בבית הספר היסודי [ . . . ] אמנם קיימת התקדמות בבית הספר היסודי, אך היא מסויגת ואיטית [ . . . ] איננו זקוקים למצליפים — הסקר מצליף עלינו חמורות . הוא מראה : ההישגים המכסימליים והאופטימליים הם נחלת רוב התלמידים מבני יוצאי אירופה ; ההישגים הלימודיים שהם למטה מבינוניים או מינימליים הם נחלת רוב התלמידים מבני עולים יוצאי ארצות האסלאם . מוטל עלינו לעשות בכל דרך שיש בה סיכוי לשינוי המצב הזה כי המדובר במחצית העם המתהווה במדינה . 21 שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשכ"ו ( 1966 - 1967 ) בישר זלמן ארן כי תוצאות הסקר מצביעות על צמצום בשבעה אחוזים של הפער בין ההישג הלימודי הממוצע של תלמידים בני יוצאי ארצות האסלאם להישג הלימוד הממוצע של בני אירופה, כשהשיפור הגדול ביותר חל בבתי הספר לטעוני טיפוח ; אבל מגמת שיפור זו נעצרה שנה לאחר מכן, תשכ"ז ( 1967 - 1968 ) , וכל שנותר לשר החינוך לבשר הוא כי השיפור היחיד בנושא זה הוא העלייה בשיעורם של המזרחים בכיתות ח' . בכך התגאה בעצם בצמצום הפרת החוק — לימוד חובה עד כיתה ח' — בתחום שעליו הוא ממונה . המשבר החריף התחולל בשנת הלימודים תשכ"ח ( 1968 - 1969 ) כששר החינוך הודיע שחלה נסיגה במבחן הסקר של בני עולים מארצות האסלאם . שוב הודגש כי גם כאשר שיפרו המזרחים את יכולות הקריאה שלהם, ההתקדמות לא הייתה ניכרת במיוחד, שכן בבתי הספר המבוססים הייתה התקדמות מקבילה, והפערים נותרו בעינם ואף התרחבו . יתר על כן, לא היה אפשר לדעת אם אמצעי העידוד המגוונים שניתנו ל'טעוני הטיפוח' הם שקידמו אותם בקריאת העברית, או שמא פעלו גורמים אחרים כגון ותק בארץ, שאינם תולדה ישירה של השפעת מערכת החינוך . זאת ועוד, גם אם היה שיפור בקריאה, בכתיבה, בחשבון ובמולדת, העובדה שלא היה גילוי פומבי של ההישגים בתחומי הלימוד האחרים לימדה כי שם המצב קשה ביותר, והעיתונאי יהודה קסטן אכן קיבל אישור לכך בשיחות שערך עם ראשי משרד החינוך . בהמשך לדברים אלה שאל קסטן בכתבתו : מה בצע במאמץ העצום המושקע בחמש השנים האחרונות בטיפוח בני עולים מארצות האסלאם . אכן נועזת מדיניות האפליה המוצהרת . האם היא גם נכונה ? קשה להשתחרר מהרושם שמדיניות האפליה נוטה לשמר את ההבדל ולא לצמצמו . 22 20 מבחן הסקר היה מבחן ידע כללי שנערך לתלמידי כיתות ח' בשנים 1955 - 1972 . תוצאות הסקר שימשו הכוונה לאיזה תיכון ינותב התלמיד — מקצועי או עיוני . 21 יהודה קסטן, 'יבול דל למאמץ הטיפוח : בית הספר הישראלי לקראת העשור השלישי', הארץ , 1968 . 1 . 5 . 22 שם .
|
|