פרק ראשון: ״בראשית הייתה זעקת אמי״, רוסיה, 1927-1906

עמוד:13

13 האהבה לספרות . הוא לא הגיב ולו ברמז קל על עיסוקיו הפרועים של בנו ורק לפעמים, כבדרך אגב, שיתף אותו בשיחה ״מקרית״ על מלאכת הכתיבה ונטע בו את הרצון לכתוב שירה ולראות את שיריו בדפוס . בקטע של סיפור גנוז בשם "מתנה", שנמצא בעיזבונו, סיפר פן כיצד הוא, "סנקה", הביא למיכאל, אחיו הבכור, שאותו לא הכיר עד אז, מתנה, שככל הנראה ״סחב״ אותה למענו בשוק . האח רגז וסירב לקבל אותה, אולם האב, שעמד על טיבו של ״הבן האובד״, הצליח לחדור למעמקיו ועיניו השקטות והתכולות הביעו הבנה לנפש הילד, בן זקוניו, ולתהפוכות אופיו הסוער והמוזר, שלא ידע בית ספר מהו . בדרכו השלווה שכנע האב את מיכאל לקבל את מתנתו של הנער : - - זאת אומרת, קניתי את החפץ . . . בשבילך . . . קניתי . . בשבילי ? - פתיעה כנה נצטיירה בפניו של מיכאל . כן, בשבילך . . . מתנה . . . לא מאמין ? והכסף לקנייה ? לא שלך הכאב, עסקי הוא זה, – חתך סנקה . הפעם רוגז היה באמת על אחיו המדקדק בחקירת עקיפין שלו . – לא רוצה לקבל מידי ? - וודאי שיקבלנה אין ספק, סניה, - בקול שלו ומתמשך קמעא נכנס לדו = שיחם האב . ( ארכיון פן, 22 - 2 : 2 ) האב מתואר כמי שיושב בירכתי החדר אצל שולחן עשוי עץ בלתי מהוקצע ושקוע ״בספר עב כריכה״ . פן תיאר את דמותו העדינה באהבה ובהערצה . הוא לא שכח איך היה האב ״משמיט משמו את האות 'ק׳ ובמקום הצליל הקשוח שב׳סנקה׳ מתנגן ׳ס - ני - ה׳ ברכות מופלאה״ ( שם ) . האב החל לכוון את סנקה לקרוא שירה . הספר הראשון שנתן לו היה כרך של שירי מיכאיל לרמונטוב . שירת לרמונטוב קסמה מאוד לנער . הוא בלע את הספר בבת אחת והתהלך ״מזועזע ונסער כמי שנזרק לעולם הזוי ובדוי״ . הוא הרגיש, כי יצירתו של לרמונטוב נותנת ביטוי לתחושותיו שלו, שעד כה לא נמצא להן פורקן . דומה היה הדבר ״להתבגרות פתאומית״, סיפר לימים . באותו שבוע שבו התוודע לראשונה לשירי לרמונטוב הפך ״למשורר שביעוד ובהכרה״ . הוא שקע בכתיבה קדחתנית ״א - לה - לרמונטוב" ומאותה עת ואילך פסק לשוטט בחוצות ולא חיפש עוד הרפתקאות בחברת נערים מופקרים ( פן, 64 . 10 . 30 ) . אחיו מיכאל, ששירת כקצין בצבא האדום, הגיע לפיאטיגורסק במהלך כיבוש צפון קווקז . פן סיפר כי הצטרף אל מיכאל, ושהה במחיצתו שעה שהצבא האדום הסתער לעבר גרוזיה . את כל הדרך עבר כש״ספר שיריו של לרמונטוב שמור בילקוטו״ ( פן, 64 . 10 . 30 ) . ברבות הימים היה מיכאל למהנדס, והוצא להורג ברוסיה בסוף שנות הארבעים בזמן ה״טיהורים״ שערך סטלין . המשורר אברהם חלפי העיד, כי יום אחד מצא את פן עצוב וכששאלו מדוע, ענה, כי נודע לו שאחיו מיכאל נרצח ( חלפי, 80 . 3 . 12 ) .

הקיבוץ המאוחד

מרכז קיפ - לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר