מבוא

עמוד:14

נוהאד עלי, רימאא דעאס 14 שאינם מוחלים על המיעוט הערבי . מדינת ישראל בעלת השלטון הדמוקרטי איננה מצליחה לנקוט באמצעי אכיפה כדי לבסס את השוויון ולהקטין פערים חברתיים ( 2011 Adalah ) . ילדי הערבים מהווים כרבע מכלל הילדים בישראל . הסכום המושקע בחינוך של התלמידים היהודים גדול פי שלושה מזה המושקע בחינוך הערבי . משרד החינוך מפקח על תוכניות הלימוד בבתי הספר הערביים, אך למורים ולמנהלים לא ניתנת זכות הכרעה ביחס לתכני הלימוד ( Da'as 2017 ) . החינוך הישראלי שם דגש על ההיסטוריה והתרבות היהודית . לצד היעדר השקעה בחינוכם ובהתפתחותם של ילדי הערבים, עובדה זו מאיימת להרחיב את הפער בין המיעוט הערבי לרוב היהודי ועלולה ליצור נזקים בקרב הדורות העתידיים . המצב חמור עוד יותר בכפרים הבדואיים "הבלתי מוכרים" . בכפרים אלה קיימים בתי ספר יסודיים ספורים . הצפיפות בהם גדולה והציוד דל . לא ניתן למצוא בהם אף לא בית ספר תיכון אחד . למרות ההסכם שהושג עם עדאלה ב- 2009 להקמת בית ספר תיכון בטלול, המוסד טרם נפתח . כמו כן, אי-השוויון בולט בתחום ההשכלה הגבוהה שבו אחוז הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות ובמכללות קטן באופן משמעותי ממספר הסטודנטים היהודים ( : 2011 Adalah 11 - 10 ) . כאמור, מספרם של סטודנטים ערבים בישראל פחות באופן ניכר מחלקם היחסי באוכלוסייה . בשנים 2007 - ,2006 כ- % 1 . 9 מהצעירים בגילאי 29 - 20 למדו באוניברסיטאות, לעומת רק % 8 . 3 מהערבים בגילאים אלו . אחד הקשיים המרכזיים שמונעים מצעירים ערבים לרכוש השכלה גבוהה הוא הצלחתם הפחותה בבחינות הבגרות, לעומת תלמידי התיכון היהודים . הפער ממשיך לגדול כאשר מדובר בעמידה בדרישות הסף של כניסה לאוניברסיטה . בשנת ,2007 % 54 מהתלמידות הערביות ו- % 5 . 39 מהתלמידים היו זכאים לתעודת בגרות, לעומת % 5 . 70 מהתלמידות היהודיות ו- % 1 . 61 מהתלמידים היהודים . אחוז הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר ראשון הוא % 2 . 11 ולתואר שני רק % 1 . 6 . סטודנטים ערבים לתואר שלישי מונים כ- % 5 . 3 מכלל הסטודנטים בישראל ( שם, 42 - 43 ) . בשנת 2016 - ,2015 אחוז הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה היווה % ,13 לעומת % 87 מכלל הסטודנטים היהודים ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2017 ) . המצב מחריף כאשר מדובר בתעסוקת אקדמאים : בשנת ,2007 רק % 2 . 1 של אקדמאים ערבים הועסק באקדמיה,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא