|
|
עמוד:12
נוהאד עלי, רימאא דעאס 12 מעמדם הנחות של הערבים אזרחי ישראל מעמדם של האזרחים הערבים במדינת ישראל נובע, אם כך, מעמדתם הנחותה כמיעוט אתנו-לאומי . המדינה מתעלמת מהם ומפלה אותם לרעה בתחומים רבים הקשורים לזכויות הפרט : בענייני הגירה ואזרחות, בזכות לבחירת מקום המגורים ומקום העבודה, בבעלות על רכוש קרקעי, בהטבות שונות הניתנות להם או נמנעות מהם על ידי השלטונות, בחינוך ובכל היבטי חיי היומיום . מדיניות זו גורמת לפער הולך וגדל בין האזרחים היהודים לבין הערבים אזרחי ישראל שנדחקים לשוליים ואינם יכולים לפתח זהות ישראלית מלאה ולקחת חלק בפוליטיקה הישראלית, למשל, כחברי קואליציה . המבנה האתני של המדינה אינו מאפשר להעניק לכל אזרחיה תנאים בסיסיים של שוויון, זהות וביטחון . הערבים במדינת ישראל כפופים לרוב היהודי, חיים בתנאים של ניכור ואפליה, רמת חייהם נמוכה מזו של היהודים והם אינם יכולים לפתח זהות עצמית ברורה, העצמה אישית או לבסס שליטה על עתידם . הם גם אינם ערוכים לטיפול במוקדי המצוקה שלהם ולצאת למאבק נמרץ לשוויון ( סמוחה 1002א : 255 ) . כתוצאה מכל הגורמים הללו, האוכלוסייה הערבית היא אוכלוסייה מדוכאת . ככזאת, היא שואפת למסד את ייחודה הלאומי, להקנות סטטוס מוכר ללשונה הלאומית הנבדלת, לזכות באוטונומיה תרבותית ובשלטון עצמי . לאחרונה, הולכת ומחריפה התביעה להיפרדות מדינית מלאה ולהקמת מדינה פלסטינית, תביעה שעד כה טרם זכתה להכרה מעשית . המצוקה הולכת וגוברת, העמדות משני הצדדים מתקשחות, וניצניו של המשבר, שיתבטא בהתעוררות פוליטית ובעימות חריף בין המדינה לאזרחיה הערבים, כבר נראים לעין ( שם, 256 ) . כתוצאה ממדיניות של היעדר פיתוח כלכלי ומחסור בתוכניות מתאר, יזמים ערבים אינם נהנים במישרין ממדיניות של עידוד יוזמה כלכלית, אלא רק בעקיפין, באמצעות ביצוע עבודות כקבלני משנה . יתר על כן, יישובים ערביים כמעט ואינם נכללים בתוכניות ממשלתיות של אזורי פיתוח . כתוצאה ממדיניות זו נוצר מחסור בתשתית מתאימה להתחלת מיזמים כלכליים, מחסור שיוצר בתורו חוסר עניין והיעדר תמריץ בקרב יזמים ערבים במיזמי פיתוח ( עלי 2014 ) . מלחמת 1967 הייתה פרשת דרכים ביחסי ערבים-יהודים בישראל ובאזור כולו . הערבים ציפו לניצחונן של מדינות ערב והתאכזבו מרה כשהניצחון המיוחל לא הגיע . כרבע מיליון פליטים מהגדה המערבית חצו את הירדן . מצד
|
|