|
|
עמוד:11
השכלה גבוהה בקרב המיעוט הערבי בישראל 11 והכלכלית . היא נאלצה להשתלב בכלכלה הישראלית מעמדת מוצא נחותה . רוב התושבים הערבים הפלסטינים היו כפריים חסרי השכלה שדבקו בתרבותם המסורתית . הם נותקו מקרוביהם, ממנהיגיהם, מנותני השירותים ומדפוסי החיים הקודמים שלהם . מוסדות הקהילה והדת שלהם התמוטטו והם לא ידעו אם מצב זה הוא בר חלוף או שמא יהיה עליהם להתרגל לחיות כמיעוט במדינה החדשה שקמה . גם שלטונות ישראל לא ידעו כיצד לנהוג באוכלוסייה הערבית שנותרה . מדיניותם התמקדה בחיזוק הצבא והביטחון, בהקמת יישובים ובקליטת מהגרים . עם הקמת המדינה, בייחוד לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק ב- ,1949 נדרשו רשויות השלטון בישראל לשאלת מעמדו העתידי של המיעוט הערבי שנותר בארץ ולקרע בין היותם של הערבים תושבי המדינה ( ולאחר מכן אזרחיה ) , לבין היותם חלק מהעולם הערבי . מרכיב נוסף בבעיותיות זו הוא שהסכסוך בין העולם הערבי לבין ישראל נותר בלתי פתור והמשיך להציב בעיות ביטחון קשות בפני המדינה . המיעוט הערבי הפלסטיני שנותר נחשב לאוכלוסייה נחשלת, אשר אין לה דבר לתרום למדינה ושנאמנותה מוטלת בספק . לפיכך, היקף המשאבים שהשקיעה המדינה בפיתוחם של היישובים הערבים ובהקמת מוסדות חינוך קטן במידה ניכרת מאלה שהשקיעה ביישובים היהודים . מכיוון שהתפיסה הביטחונית שלטה דאז, החליטה הממשלה לנהוג בערבים שנותרו בגבולותיה כ"סיכון ביטחוני" ולהקים מנגנון צבאי לשלוט בהם - הממשל הצבאי ( כהן 2000 ) . הממשל הצבאי הוקם ב- ,1948 עם קום המדינה, לפי תקנות ההגנה לשעת חירום משנת ,1945 אשר מועצת המדינה הזמנית נתנה להן תוקף חוקי . ב- 19 במאי ,1948 הכריזה המועצה על "מצב חירום במדינה" ועקב כך הוטל הממשל באזורים מסוימים, על פי המלצת הרמטכ"ל ובאישור שר הביטחון . ההכרזה על קיומו של מצב חירום לא בוטלה ולא שונתה עד היום, והיא העומדת ביסוד החקיקה הביטחונית הנרחבת וחקיקת החירום בישראל . מנגנון הממשל הצבאי ב"שטחים המוחזקים" - השטחים שנכבשו על ידי צבא ישראל ושלפי תוכנית החלוקה היו מיועדים למדינה הערבית - הוא מנגנון שהוקם בספטמבר 1948 . מפקדו הראשון היה אלימלך אבנר . הממשל כלל את תחומי הגליל, המשולש, הנגב והערים רמלה, לוד, יפו ואשקלון ( לזר-אוסצקי 2002 ) .
|
|