|
|
עמוד:8
נוהאד עלי, רימאא דעאס 8 ( קשיי התמודדות, הסתגלות ואפליה במוסדות בישראל ) ; ו- ( 4 ) קבלת התואר 1 ( קשיים בהשתלבות בשוק העבודה הישראלי ) . קשיים אלה הובילו למספר תופעות המאפיינות את ההשכלה הגבוהה בקרב הערבים הפלסטינים בישראל . תופעות אלה קרויות בשם "ירדניזציה", "פלסטיניזציה" ו"גלובליזציה" של ההשכלה הגבוהה והן טומנות בחובן אתגרים וקשיים במסעו הארוך של הסטודנט הערבי לעבר מטרתו . אם כן, מהו הפתרון ההולם שיכול להתיר את הקשיים שחווים סטודנטים ערבים בשלבים שהוזכרו, עד לקבלת התואר המיוחל ? מוסדות ההשכלה הגבוהה אינם נותנים מענה שוויוני להצטרפותם של מרצים ערבים פלסטינים בדרגים גבוהים למוסדות האקדמיה בישראל . כיום, אחוז המרצים הערבים באקדמיה הישראלית הנו נמוך ושולי . בשנת 2011 לא כיהן אף דיקן ערבי במוסדות בישראל, ואילו היום ממונים רק שני דיקנים ערבים . מצב זה מחמיר גם כאשר בוחנים את ייצוגם של ערבים בוועד המנהלי וחבר הנאמנים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל . סוגיית ייצוג הסגל הערבי הפלסטיני, קליטתו, העסקתו ושילובו במוסדות ההשכלה הגבוהה כמעט לא זכתה להתייחסות מחקרית . מטרתנו בספר זה היא להציג את סוגיית ההשכלה הגבוהה של אזרחים ערבים באופן מקיף, תוך כדי הצגת נתונים עדכניים ביחס למצבם של סטודנטים, סגל אקדמי, סגל מנהלי ומועצת הנאמנים . אחד האתגרים שספר זה בוחן הוא אתגר ייסוד אוניברסיטת מחקר ערבית בישראל . חלום זה חווה עליות ומורדות : משלילתה המוחלטת של היוזמה על ידי שרי החינוך מהימין הפוליטי ועד להבנה ולקבלה, ואף לדחיפה, מצד שרי חינוך מהשמאל הפוליטי . במקביל לעיון במקורות איכותניים וכמותניים, הספר ידון במכשולים, ביתרונות ובאתגרים שכרוכים בהקמתה של אוניברסיטה ערבית . הספר פותח בתיאור תיאורטי ומספרי של ההשכלה הגבוהה בקרב ערבים פלסטינים אזרחי מדינת ישראל . הוא מציג תמונה מקומית וגלובלית של ההשכלה בקרב אוכלוסייה זו, תוך כדי התייחסות למכשולים המונעים ממנה להגשים את חלום ההשכלה בגבולות המדינה . כמו כן, נדון במניעים לצאת 1 השלב האחרון אינו בהכרח מסתיים עם קבלת התואר הראשון, שכן תלמידים מסוימים ימשיכו את מסלול לימודיהם לתארים מתקדמים . רכישת תארים מתקדמים גם מאופיינת באתגרים שונים, כגון : סיום תואר שני ללא תזה, דוקטורט מטעם שלוחות אקדמיות ועוד .
|
|