מבט לאחור על ה“גל הפלמי“

עמוד:11

הקדמה 11 נעשה שם נרדף במהלך השנים לכוריאוגרפיות ההמוניות, הראוותניות לרוב, ובעלות הצביון האתלטי לעתים, של מוריס בז׳אר . ביקור באחת ההפקות של בז׳אר היה למעשה המגע היחיד שלי עם מחול לפני Fase . הייתי אולי בן שש – עשרה כשעליתי בחברת עמיתיי ללימודים לאוטובוס, וזה עצר שעה לאחר מכן בכניסה ל - Forest National / Vorst Nationaal , אולם קונצרטים עצום בשולי בריסל עם קיבולת של כ – 8,000 מושבים . ממרחק, ראיתי גברים חסונים קטנים מבצעים מגוון של תנועות על במה עצומת ממדים, עם וירטואוזיות גימנסטית רבה, בליווי מוזיקה בומבסטית ומופע תאורה מרשים . לצד שאר אלפי הנערים המתבגרים, לקחתי חלק במופע חובה בחינם, שהסב לי ולעמיתיי ללימודים הנאה בעיקר משום שסיפק הפסקה מבורכת בשגרת הלימודים המשמימה . בסיום ההצגה מחאתי כפיים למשהו — צ י פ ו ר ה א ש , או אולי פ ט ר ו ש ק ה ? — שלא באמת הצלחתי להבין . הביקור ב - Fase לא הצית בי לפתע פתאום תשוקה עזה למחול עכשווי . האופי החזרתי, הכמו – מכני של היצירה עורר בעיקר את סקרנותי כמודל מתמטי : הכול נראה נכון ברמה כזאת, שהמופע יצר “עולם בתוך עולם“ הסגור אל החוץ, ומייתר כל תהיות נוספות על המשמעויות האפשריות של המחול . בדרך זו, Fase עורר תחושה מבשרת עמומה שאולי מצוי במחול יריב שקול לאמנות המופשטת, שהתחלתי כבר להעריך . אותה תחושה אישית הייתה נותרת בגדר השערה ספקולטיבית בלבד, לולא דרבנה ההצלחה הביקורתית של Fase אצל קהל צעיר יחסית כמה אוצרים בתיאטראות חדשים פלמיים להציג מחול עכשווי על בסיס קבוע יחסית . מישל אויטרהובן ( Uytterhoeven ) מ - Stuc , הפועל בלוון — ששמו הוא למעשה קיצור של “מרכז סטודנטים“ ( student centre ) , וקרוי היום STUK — החליט אפילו להגדיר מחדש את פסטיבל האמנויות הדו – שנתי Klapstuk ( שהפירוש המילולי של שמו הוא “גולת הכותרת“ ) , שנערך כבר לפני כן, בתור אירוע המוקדש כול כולו ל“מחול מעבר לבלט“ . מ – 1983 ועד 2005 , הציג Klapstuk בעיקרון מבחר בינלאומי מגוון ביותר של פרקטיקות מחול עכשווי אחת לשנתיים בחודש אוקטובר, וסיפק כך הקשר על – לאומי לסצנת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא