|
|
עמוד:14
14 | דנית בר המושג " הורים מרעילים " נטבע על ידי אחרים לפניי, אולם באמצעותו אני מבקשת להאיר ולהרחיב את הדיון במצבי חיים אלה, המוכרים היטב לרבים, מטפלים ומטופלים וגם לאלה שאינם מגיעים לטיפול . מטופלים רבים שיתפו אותי בתחושה הקשה שמלווה אותם, שהם לבד בעולם, וכי על פי תחושתם רק הם מרגישים כך . לעתים קרובות אני נתקלת בתגובת פליאה של מטופל כאשר אני אומרת, שמדובר בתופעה נפוצה הקיימת לא רק בתחושתו הפנימית . בספר זה אני מבקשת לקרוע את מסכי השתיקה, הבורות, הבלבול ואף ההיתממות שקשורים בתופעת ההורים המרעילים . לאורך שנות עבודתי הטיפולית אני נתקלת שוב ושוב בתופעה זו, שלא מרבים לדבר עליה, בניגוד לסוגי התעללות אחרים, שעליהם דווקא רב הדיבור . הספרות המקצועית, כמו גם הספרות בכלל, עתירה בסיפורים על התעללות גופנית, מילולית ומינית של הורים ומבוגרים בילדים . אולם על סוג זה, המתעתע והמוכחש של התעללות הורים בילדיהם, אין מרבים לדבר ואך בקושי ניתן למצוא לה תיאור ותיעוד בספרות המקצועית הפסיכולוגית . שתי חוקרות בולטות ומובילות בתחום זה הן סוזן פורוורד ואליס מילר ( Miller, Alice ; Forward, Susan ) , ובהמשך אתייחס למחקריהן . ההחלטה לכתוב את הספר על נושא ההורים המרעילים נבעה בין השאר מעָצמת התגובות שקיבלתי כל אימת שהצגתי את הנושא בהרצאותיי ובשיחות ברדיו, במטרה להוציא את הנושא מהארון, לדבר בו ולנסות להבינו . ההאזנה לשיחות בנושא זה הביאה ועודנה מביאה אנשים לא מעטים לבדוק את עצמם, הן כהורים והן כילדים . אחד ההיבטים היותר קשים של תופעת ההורים המרעילים נעוץ בהעמדת הפנים . מחד גיסא יחס מרעיל של ההורים כלפי הילד, ומאידך גיסא העמדת פנים של הורות מושלמת כלפי הסביבה . תעתוע זה הוא בין השאר, הגורם שמביא את ילדיהם של ההורים המרעילים להתייסר כל חייהם בניסיון להבין מדוע אינם מצליחים לאהוב את הוריהם, מבלי להעלות על דעתם שלמעשה ההורים הם הנגועים ביחס אמביוולנטי כלפיהם . ה"נסיכה" שהזכרתי בראשית דבריי, שהיום היא כבר סבתא בשנות ה- 60 לחייה, מדברת על מערכת יחסים קשה בינה ובין אִמה, ומגדירה אותה כחוויה מתמשכת של אי-נוחות פיזית ורגשית שהיא
|
|