|
|
עמוד:ט
טמבוא בין-תחומי, תעוזה מחקרית, ניתוח היסטורי ועושר מושגי ניכר גם במסתו המובאת כאן בפני הקורא העברי — "נומוס ונראטיב" . במקורה פורסמה המסה כמאמר סקירה על פעילות בית המשפט העליון של ארצות-הברית בשנת ,1982 והיא משרטטת את קווי הדמיון בין הפעילות השיפוטית של ראשית שנות השמונים של המאה העשרים ובין זו של טרום מלחמת האזרחים . כמבוא תיאורטי לניתוח ביקורתי של החלטת בית המשפט העליון — מבוא שאורכו רק כשביעית מאורך המסה — קאבר מציג לא פחות מאשר תיאוריה מקיפה ומקורית של תורת-המשפט . המקרה שנידון בבית המשפט העליון, והוא העילה לפרישה התיאורית של "נומוס ונראטיב", הוא קבילתה של אוניברסיטת בוב ג'ונס נגד רשות המסים ; רשות המסים שללה מהאוניברסיטה את הפטור ממס שניתן למוסדות צדקה, חינוך ודת, בשל מדיניות ההפרדה הגזעית שנקטה האוניברסיטה . טענת האוניברסיטה התבססה על ההגנה על חופש הדת המעוגנת בתיקון הראשון לחוקה האמריקנית . לאחר מסע תלאות בין הערכאות השונות, הכריע בית המשפט העליון כי בסמכותה של רשות המסים לבטל את הפטור ממס לארגונים שמדיניותם נוגדת את המדיניות המקובלת בענייני הציבור, גם ללא אישור הקונגרס . 12 במהלך מרהיב של יושר אינטלקטואלי ומחויבות מוסרית בלתי מתפשרת, קאבר מנתח עד דק את האמביוולנטיות שהכרעה זו מעוררת . חרף היותו לוחם חסר לאות נגד האפליה הגזעית בארצות-הברית של שנות השישים, הוא חשש מפני כפיית נורמות נוגדות אפליה ומפני פגיעה בשגשוגן של קהילות מיעוטים מכוח סמכותו של בית המשפט . קאבר תמך באוטונומיה של קבוצות מיעוטים, והאמין שקיום עולם של משמעות נורמטיבית חייב להותיר מקום גם לקבוצות שהשקפותיהן אינן עולות בקנה אחד עם השקפתה הנורמטיבית של המדינה, ואפילו לקבוצות המתנגדות לאותה השקפה . על כן, הוא עמל רבות לחדד את ביקורתו על פסיקת בית המשפט ולהציג באופן אוהד את עמדתה של אוניברסיטת בוב ג'ונס . בעיקרו של דבר, קאבר מבקר את בית המשפט על כך שהעדיף לדחות את טענת הקיפוח של אוניברסיטת בוב ג'ונס ולאשרר את מדיניות רשויות המסים משיקול נוהלי טהור, במקום לדון במשמעות של הערכים החוקתיים . במקום שבית המשפט ינצל את סמכות ההכרעה השיפוטית המוקנית לו וישתמש בפסיקתו להפגנת עליונות משפטית, היה עליו, לדעת קאבר, להעז ולקבל על עצמו מחויבות פרשנית לגבי השלכות הפסיקה על המציאות הנורמטיבית הנוגעת לכל . בלשונו של קאבר, היה על השופטים להשליך את
|
|