|
|
עמוד:ח
ח נומוס ונראטיב של אוניברסיטת קולומביה, אשר בה גם היה חבר סגל בשנים 1968 - 1971 . קאבר שימש מרצה אורח באוניברסיטה העברית בשנים 1971 - ,1972 ומאז ועד מותו לימד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל . ספרו המוקדם של קאבר, שופט נאשם , 5 הוא אבן דרך ביישומן של תובנות מתורת-המשפט על התרחשויות היסטוריות . בעבודה זו ניתח קאבר את הפעילות השיפוטית סביב מוסד העבדות בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים, והציע לראות בהתנהגותם של השופטים באותה עת ביטוי לדילמת שיפוט מודרנית . בניגוד לדרכה של הלמדנות המשפטית, המנתחת את היחס שבין חוק למוסר כשאלה מושגית צרופה, הוא הציע לבחון את השאלה גם במונחים של חקירה היסטורית ופסיכולוגית . הוא שאל : כיצד שופטים בעלי שם, שבעצמם צידדו בביטול העבדות, הגנו בפועל על האינטרסים של בעלי העבדים ועל חוקי הסגרת עבדים ? מדוע במקרים שהובאו להכרעתם נקטו השופטים גישה של פורמליזם שיפוטי, בניגוד לעמדתם המוסרית ובניגוד לאקטיביזם השיפוטי שצידדו בו בהקשרים אחרים ? מחקרו של קאבר ניסה להראות שחוקי העבדים הנמלטים 6 יצרו למעשה דילמה מוסרית-פורמלית לשופטי הצפון, אשר נקרעו בין מחויבותם המשפטית-פורמלית ובין אמונתם המוסרית . בניגוד לעמדתו הנחרצת על אחריותם המוסרית של השופטים בתקופת מלחמת וייטנאם, 7 התבוננותו ביישום השיפוטי של חוקי העבדות התמקדה אך ורק בניתוח מורכבות הדילמה המוסרית-פורמלית, ולכן הביקורת שמתח על שופטי הצפון מתונה יחסית, והוא אף נמנע מלקבוע מפורשות מה היה עליהם לעשות . 8 קאבר מצביע על כך שההיגיון המשפטי השליט באותם ימים בקרב אליטת השופטים היה הפוזיטיביזם המשפטי, 9 ואשר על כן, לא עמדה בפני השופטים דרך אחרת מאשר לדחות את האינטואיציות המוסריות שלהם . את התנהגות השופטים הוא הציע להבין במונחים פסיכולוגיסטיים ; לפי גישה זו, היישום המצפוני של הפוזיטיביזם יצר אצל השופטים דיסוננס קוגניטיבי ותגובה כפולה . 10 ראשית, הם הגזימו בהפעלה הטכנית של החוק, והכחישו את יכולתם ליהנות משיקול דעת שיפוטי, ובכך תירצו את כישלונם לפעול לפי עמדתם המוסרית . שנית, הם העלו על נס אידיאולוגי את הפורמליזם, בטענה שחדירת ערכים מוסריים ופוליטיים אל תהליכי השיפוט תשחוק את סמכות המדינה . 11 ניתוח ההתנהגות השיפוטית בסוגיית הסגרת העבדים מייצג את גישתו העשירה והמעמיקה של קאבר בסוגיות מתורת-המשפט . אכן, שילוב של ידע
|
|