|
|
עמוד:63
גיליון 82 חשוון תשע״ט 63 מ ו ד י ע י ו ן שהתברר בהמשך כנשק גרעיני שהרוסים הציבו שם . כל זאת בעוד שבפומבי, ארה”ב הביעה הסתייגות מן היחסים התקינים בין קנדה לקובה . 7 ( 2 ) יצירת תלות במידע והערכות ממדינה שותפה וניוון יכולות עצמאיות בתחום - דוגמה חלקית של דפוס זה ניכרת בהצדקות של חלק מגורמי המודיעין האמריקאי לכישלונם לחזות כי מצרים וסוריה יתקפו את ישראל באוקטובר 1973 . האמריקנים טענו כי הושפעו מהעמדה הישראלית, שלפיה הסיכוי למלחמה נמוך . זאת נוכח הכיסוי המקיף של ישראל את הזירה המצרית, ומכיוון שהתרעה למלחמה הייתה משימה מרכזית של השירותים הישראלים . ריי קליין, ראש זרוע המחקר המודיעיני של משרד החוץ האמריקאי, אחד הבודדים שסברו בשנים 1972 - 1973 כי ישנה סבירות גבוהה כי פניה של מצרים למלחמה, אמר בדיון פנימי במשרד החוץ האמריקאי לאחר המלחמה : “חלק מהקושי שלנו היה שהישראלים 8 שטפו לנו את המוח” . ( 3 ) הימנעות מאיסוף ומחקר על המדינה השותפה - שירותי המודיעין המערביים הופתעו בראשית העשור הנוכחי מהטלטלה האזורית, לרבות נפילת משטרים שהיו ידידותיים למערב כמו בתוניסיה ובמצרים . בדיון הפנימי שהתפתח בשירותים המערביים בסוגיה זו, התחדד כי בעוד שבשנות ה - 80 הם עסקו בשאלת היציבות הפנימית של בעלות בריתן - לרבות מפגשים קבועים במצרים, למשל, עם מתנגדי משטר - הרי שבלחץ ממשלות ידידותיות , צומצם עיסוק זה לאחר 2001 . ההתמקדות בטרור האסלאם הקיצוני יצר תמריצים גדולים לשירותים המערביים לנסות ולמצות אף יותר את הקשר עם ארגוני המודיעין הערביים הידידותיים, כמו מצרים . האחרונים הסתייגו מאוד מכל מאמץ איסופי ו / או מחקרי מערבי כלפיהן, וזה אכן צומצם . מחיר שיתוף הפעולה, אם כן, גרם לעיוורון בהבנת הזירה הפנימית של השותף . 9 ( 4 ) דליפת מידע רגיש של המדינה “מספקת המידע” דרך צינורות המדינה המקבלת - במסגרת זו יכולה להיות חשיפה של מקורות, שיטות פעולה, ומבנה ארגוני של שירותי המודיעין המשתפים פעולה . דוגמה מפורסמת של קושי זה היא החשיפה של מידע רגיש של שירותי הביון האמריקנים לשירותי הביון המתחרים של ברה”מ, באמצעות דליפות שמקורן בשירותי הביון של בריטניה . נציג שירות מודיעין החוץ הבריטי ( MI6 ) בוושינגטון, שהיה קצין הקישור בין לונדון לבין השירותים האמריקאים ( ה - CIA וה - FBI ) בשנים 1949 - 1951 , קים פילבי, היה סוכן סובייטי . לפיכך, כל מידע שהוחלף בערוץ הזה בין שתי המדינות דלף למוסקבה, לרבות מידע טקטי על החדרת סוכנים אמריקאיים ובריטיים למדינות קומוניסטיות באירופה . בזיכרונותיו הודה פילבי כי רצה מאוד בתפקיד בוושינגטון גם כדי שיוכל לבחון מקרוב את הארגונים האמריקאיים, במשתמע, כדי לשרת את שולחיו במוסקבה . 10 ( 5 ) ק שיים מובנים באמינות המידע - ברובד אחד שתי מדינות מחליפות מידע והערכות לצרכים תועלתניים, קרי, משלימות פערי מידע שיש להן על יעדים שלישיים . ברובד עמוק יותר, קיים החשש כי המדינות השותפות מבקשות להשפיע על הדרג המדיני זו של זו, באמצעות המידע המועבר . התוצאה היא כי המדינה הנהנית מן המידע שמסופק לה כמעט לעולם חושדת כי ממדים במידע המתקבל נועדו לעשות עליה מניפולציה ; לכן פעמים רבות היא תתייחס בחשד למידע המתקבל, עד כדי התעלמות מוחלטת ממנו . זאת גם במחיר כבד . דוגמה מוכרת לדפוס זה היא ההתעלמות המוחלטת של הצמרת הסובייטית ב - 1941 ממידע שהגיע מבריטניה, שלפיו גרמניה עומדת לתקוף את ברה”מ . השתיים, כזכור, היו קשורות בברית אי - התקפה מ - 1939 ( הסכם ריבנטרופ - מולוטוב ) , בעוד גרמניה נלחמת עם בריטניה במערב . הסובייטים חשדו כי ההתרעות שמועברות אליהם מלונדון נועדו לפורר את הסכם אי - הלוחמה עם גרמניה, ולגרור את מוסקבה למלחמה עם ברלין כדי להקל את הלחץ על בריטניה . מוסקבה אף פרסמה הודעה רשמית בסוכנות הידיעות טא”ס, שלפיה השמועות על התקפה גרמנית אפשרית - שנתמכו במידע מודיעיני שבריטניה העבירה לברה”מ - הן “תעמולה מגושמת”, שנועדה לגרור את ברה”מ למלחמה . 11 ההתעלמות מהתרעות אלה, כמו גם ממידע שהסובייטים אספו בעצמם, היו בין הגורמים למפלות הקשות שנחל הצבא הרוסי בשלבים הראשונים של המלחמה, לאחר שהגרמנים אכן תקפו ביוני 1941 . קשיים מובנים באמינות המידע לסיכום, בעוד המוסדות של עולם הדיפלומטיה המסורתית נחלשים, סביבת הביטחון הבינלאומית של המאה ה - 21 חיזקה מאוד את שיתופי הפעולה בין ארגוני ביון בינלאומיים . מחקרים העוסקים בלימודי מודיעין לא תמיד כיסו היטב התפתחות זו . בהתייחסות קצרה זו הובלט ממד חשוב של שיתופי פעולה בינלאומיים בתחומי המודיעין - תג המחיר הנלווה אליהן . זה כולל, בין היתר, הסטה אפשרית של המאמץ המודיעיני לכיוון שירות צורכי השותף, על חשבון צרכים אורגניים או תוך סיכון נכסים, יצירת תלות במידע והערכות ממדינה שותפה וניוון יכולות עצמאיות, הימנעות מאיסוף ומחקר על המדינה השותפה ודליפת מידע רגיש של המדינה “מספקת המידע” דרך הצינורות של המדינה שקיבלה אותו . כל זאת, בנסיבות שבהן יש קשיים מובנים באמינות המידע . הערות למאמר ראו בגיליון האינטרנטי זהו גלעינו של מחקר רחב יותר . הערות או הצעות יתקבלו בברכה eeiran @ poli . haifa . ac . il בול דואר סובייטי שהוצא לזכרו של קים פילבי ב - 1990 . פילבי הודה בזיכרונותיו כי רצה בתפקיד בוושינגטון כדי שיוכל לבחון מקרוב את הארגונים האמריקאיים, במשתמע, כדי לשרת את שולחיו במוסקבה מבט לעומק המודיעין
|
|