|
|
עמוד:49
גיליון 82 חשוון תשע״ט 49 לתעלה , יעדי הלחימה שנצפו על ידם ממרומי הרמפות לטנקים, בעת ביצוע סיורי המפקדים . יעדים אלה תאמו לניתוח שביצענו בפיקוד לפני המלחמה , על בסיס קווי הראייה מהרמפות . נעזרנו בניתוח מרכיבי התרגיל המצרי גם בהמשך, כבסיס להתייחסות המבצעית ולהשלמת פערי המידע בכל שלבי הלחימה . ראש חוליית המערך הסדיר, סגן בנימין סימן טוב, נשאר במחנה הפיקוד בבאר שבע והיה אמור לשמש "עוגן עורפי" בניתוח החומר האיסופי, שזרם ללא הרף גם אליו . קמ"ן הפיקוד הציג את תמונת המודיעין בחמ"ל המרכזי . מדי פעם הגענו אליו עם מפה ניידת, ועדכנו אצלו את תמונת האויב . מאוחר יותר מוניתי לעוזרו והתחלקנו בתורנויות בחמ"ל המרכזי . לא תורגלנו מעולם לעבוד מול כל כך הרבה יחידות לוחמות . לא היו ברשותנו קווי תקשורת ( נל"נים ) ישירים למודיעין ביחידות . הודעות הועברו במערכת הקשר האלחוטית . במלחמה כמו במלחמה - לעת ערב נפסקו פעולות הלחימה ( "כולם נקראו לחדר האוכל" ) ונערכו הכנות ללחימה ביום המחרת . רגיעה זמנית זו אפשרה לנו לבצע השלמות בקריאת החומר הגולמי ; לכתוב סיכום מודיעין מסכם יומי לאחר סנכרון נתוני הפענוח הרלבנטיים ולהפיצו ; לעדכן את מפת המודיעין הראשית וזו שבחמ"ל המרכזי ; לנהל שיחות תיאום עם קמ"ני האוגדות במידה והיה אפשרי, עם הקב"ר ב"בבל" ועם נציג מחלקת המחקר, אל"ם גדעון גרא, שעמו תיאמנו את תמונת המצב ודנו בדפ "אות ליום הלחימה הבא . לאחר שהצבא המצרי השלים היערכותו בראשי הגשרים שממזרח לתעלה, התייצבה תמונת המצב והיה נוח יותר להגדיר את מפרט היערכות הכוחות . מניתוח קו המגע ונתוני הפענוח התברר לנו כי קיים פער ברציפות המערכים בין שתי ארמיות השדה המצריות, במרחב שבין האגמים המרים . נקודת תורפה זו הוצגה לאלוף ונוצלה מאוחר יותר בעת ביצוע הצליחה . אינני זוכר ניהול מטרות לתקיפה, למעט הדרישה הקבועה לתקיפת הגשרים . מידע מדויק ומגע איסופי - קרבי לא היה ברשותנו, משום שמהיחידות בשטח לא קיבלנו דבר . נתוני הפענוח הגיעו אף הם באיחור ולא היו רלבנטיים עוד . לצערי נשכח נוהל תחקור טייסי תקיפה בבסיסים, שמהם ניתן היה לקבל מידע רלבנטי . ביקורת נוקבת נשמעה מהיחידות הלוחמות, במהלך הלחימה וגם בסיכום שנערך ברפידים לאחריה, על היעדר היכולת של מודיעין הפיקוד לספק לכוחות מודיעין טקטי בחזית הלחימה . זו שיקפה, לדעתי, חוסר הבנה באשר לעבודת המודיעין ברמות השונות . הבנו את מצוקת הכוחות, אך לא הייתה לנו היכולת לתת מענה לדרישות . היחידות הלוחמות היו מצוידות בגורמי איסוף אורגניים או חבירים, שכנראה לא הופעלו בצורה אפקטיבית . נשמעה אף טענה ( הזויה ) כי אנו במודיעין הפיקוד מסתירים מידע חיוני ורלבנטי מפני היחידות הלוחמות . . . באחת הפעמים נדרשתי על ידי קמ"ן אוגדה, תוך כדי לחימה, "לתת לו מיד פירוט הערכות, על מתחם גדודי חפור", שנמצא בטווח של 4 - 5 ק"מ ממנו . הוא תבע גם שבסיס "בבל" יקצה משימת האזנה לנושא . עם כל הכבוד והערכה לקמ"ן השואל, תשובתי הייתה : "הרם משקפת" . באין מענה לאיום "חדש" לאור טלטלת הידיעות, אלוף הפיקוד ראה צורך להיערך לגרוע ביותר . המטה הכללי בלם אותו והגרוע מכל – אוגדה 252 לא מילאה את פקודותיו . חרף מצב הפתיחה הנחות והתנאים הקשים שעמדו לרשותנו במוצב הפיקוד, הצליח גוף המודיעין הפיקודי לספק תמונת מצב אויב בכל שלבי הלחימה . הוא התמודד עם העברת מידע שוטף והתרעות לחמש אוגדות לוחמות תוך לחימה, דבר שלא תורגל מעולם, ופעל ללא תקשורת פיזית הולמת . מצד אחד גופי המודיעין של היחידות שהיו בלחימה לא העבירו בצורה שוטפת תמונת מצב טקטית בגזרתם ; מצד שני הם לא הבינו שמודיעין הפיקוד לא יכול לספק להם נתונים טקטיים תוך כדי לחימה . מצב זה העיב על קשרי העבודה, יצר חשדנות רבה והקשה על תהליכי העבודה והצגת תמונת מצב האויב בחמ"ל הפיקוד המרכזי . מערכת יחסים רעועה, בלשון המעטה, שררה בין אלוף הפיקוד לבין המפקדים בשטח ובמוצב הפיקוד הורגשה אווירה מתוחה . גוף המערך ב"דבלה" הצליח לנהל מערכת לעיבוד נתונים ולניתוחם ברמה גבוהה . מערכת התקשורת שבנו הייתה יעילה ונתנה מענה לצרכים השוטפים במהלך המלחמה . לצערי, בהסתמך על עדויות קציני המערך בחמ"ל, גוף המערך הסדיר בעיקרו שפעל בבאר שבע לא סייע כלל - וחבל . הפיקוד בתקופתי לא ביצע אף תרגיל שליטה רב - יחידתי, והדבר בא לידי ביטוי במלחמה . ראש אמ"ן ונציגי מחלקת המחקר לא ביקרו אותנו כלל במלחמה, לפי הידוע לי, אף שחזית פיקוד הדרום הוגדרה כמאמץ העיקרי של צה"ל . המלצה לי לאנשי מחלקת המחקר . כשעליכם לגבש הערכה לגבי "כוונות האויב", אנא בקרו את קציני המודיעין בשטח, לימדו את המתרחש . במלחמה זו הייתה התעלמות מוחלטת מההכנות בשטח טרם המלחמה, מתצ"א ומתצפיות - ומדינת ישראל שילמה על כך מחיר כבד . לדעתי, העובדה שלא נערך סיכום חיילי מקיף על אודות פעולת מערך מודיעין השדה במלחמה, היה טעות וגבלה בחוסר אחריות . לצערי, הלקחים שלנו בתחום לא נלמדו והכשלים חזרו על עצמם גם במלחמת לבנון הראשונה . לא התייחסתי לאירוע התכנון של חטיבה 35 על "החווה הסינית" במלחמה, אולם מה שבלט בתכנון הקרקעי היה החלפת תעלות הלחימה בעמדות אישיות מפוזרות, ללא מסגרת מוגדרת . בעיה שהקשתה מאוד על תכנון קרקעי . התקפת הנגד ב - 8 בחודש נדונה מראש לכישלון, לאור העובדה שאף מפקד או קמ"ן לא הביעו דעתם, בעת קבלת הפקודה מהרמטכ"ל, על יחסי הכוחות הבלתי סבירים בהתקפה . גם אם מאוד רצתה, אוגדה 162 לא יכולה הייתה בתוך כך העלה אחד ממש"קי המערך שלנו רעיון יצירתי : לנסות ולהגדיר את קו המגע על פי דווחי תצפיות אויב ודיווחי מפקדים מצריים . ואכן, לאחר עבודה מאומצת, הצלחנו לראשונה להציג בחמ"ל המרכזי את קו המגע בין כוחותינו לאויב, שתאם לצערי את הקו על פי הראייה המצרית בלחימה - ולא על פי דיווחי כוחותינו לבצע משימתה ללא חי"ר, להשתלט על מערכים של שתי דיביזיות חי"ר מתוגברות בשריון ואמצעי נ"ט . ברור שזה נוגד את תורת הקרב - בהתקפה אמור להישמר יחס של שלוש לאחד . ביום ניהול הקרב מול מרשם הקרב בחמ"ל, קיבל אלוף הפיקוד רושם מדיווחי מפקד אוגדה 162 שאכן המאמץ ההתקפי מול הארמיה השנייה מצליח . לקראת אחר הצהריים הורה לאלוף שרון לעזוב עמדותיו ולנוע למשימתו מול הארמיה השלישית . לאחר ויכוח צורם והתערבות הרמטכ"ל, שרון עזב את עמדותיו והניע את אוגדתו דרומה, לכוון הארמיה השלישית . כעבור שעות ספורות התברר לאלוף הפיקוד כי אוגדה 162 עדיין במקומה, מול העיר קנטרה, ולא ביצעה משימותיה . אלוף הפיקוד הורה למפקד אוגדה 143 לסגת ממשימתו ולחזור לעמדותיו הקודמות . כל התהליך המבולבל בניהול הקרב גרם מעתה והלאה לאי - אמון מוחלט בפקודותיו של אלוף הפיקוד, מצב שהביא להחלפתו בחיים בר - לב . יש מקום גם לדון בסוגית מקומו של "המפקד" בניהול מערכה עיקרית כזאת . סיפור ה"סאגר" עוד רודף אחדים מאיתנו, כאנשי מודיעין, במפגשים חברתיים עד היום . הגיע הזמן שנעביר את האחריות לחיל השריון, שהתרשל מצידו ולא נתן מענה לאיום "החדש" , אודותיו התרענו כבר שלוש שנים לפני המלחמה .
|
|