|
|
עמוד:39
גיליון 82 חשוון תשע״ט 39 סיבה . כך נמנעה חסימת הכניסות לרמת הגולן בפני כוחות המילואים של צה”ל, שהיו בדרכם לגולן . 2 מנגד הונחת כוח קומנדו סורי על החרמון כשעה מאוחר יותר, שהשתלט על מוצב צה”ל במקום . מבצע זה נועד לפגוע ביכולת האיסוף של המודיעין האלקטרוני של צה”ל ובמערכות הלוחמה האלקטרונית שלו . הסורים היו מרוצים מאוד מתוצאות הצעד שביצעו בפתיחת המלחמה, שנועדו להביא להשתלטות סורית מהירה על כל שטח הגולן, עד נהר הירדן . יחידות סובייטיות סייעו לסורים בעת התקיפה לשבש את מכ”מי האויב , ובמיוחד של טילי “הוק”, באמצעות מטוס לוחמה אלקטרונית מדגם אנטונוב B12 וכן מבסיסי לוחמה אלקטרונית קרקעיים, שהפעילו צוותים סובייטים שפעלו באופן קבוע בסוריה . 3 התקיפה האווירית הפותחת מנקודת המבט המצרית המצרים הבינו כי הצלחת השלב הראשון של התקפתם, קרי צליחת תעלת סואץ, והשתלטותם על הגדה המזרחית שלה, תלויה בעיקר בשני גורמים . ראשית, ההפתעה, ושנית, צמצום תקיפות חיל האוויר הישראלי על הכוחות הצולחים ועל ראשי הגשר הראשונים שיוקמו בגדה המזרחית . האמצעי : מערך טילי קרקע - אוויר, שקודמו לתעלה בסיום מלחמת ההתשה ; ובעיקר תקיפה אווירית נרחבת על יעדים בסיני . זו נועדה להביא לשיתוק בן מספר שעות של בסיסי חיל האוויר הישראלי שבחצי האי, מפקדותיו, בסיסי הלוחמה האלקטרונית שלו וגם יחידות הנ”מ, ובעיקר סוללות טילי ה”הוק” . כמו כן היא נועדה לפגוע בכוחות השריון של צה”ל בסיני, כך שלמצרים שיצלחו את התעלה יהיה חופש פעולה מרבי לבצע את משימותיהם בשעות הראשונות למלחמה . ריבוי המטרות לתקיפה, כולן בסיני, הביא להקצאת כוח גדול של חיל האוויר המצרי לביצוע המשימה . לקראת המבצע קיימו המצרים פעילות מודיעינית ענפה, בעיקר של גיחות צילום בשמי סיני . בנוסף הם קיבלו את נתוני גיחות הצילום שביצעו מטוסי גף המיג 25 הסובייטי שפעל במצרים בשנים 1971 - 1972 . היעדים שנבחרו לא היו, בראייה מצרית, בעלי ערך אסטרטגי מבחינת ישראל, שכן כולם נמצאו בחזית סיני . הם היו בעיקר של חיל האוויר הישראלי - חמישה בסיסים אוויריים עיקריים, מפקדות של צה”ל וחיל האוויר בסיני, בסיסי מכ”מ ולוחמה אלקטרונית וכן עשרה אתרים בהם היו פרושות, על פי המצרים, סוללות טילי קרקע - אוויר “הוק”, שהגנו על שלושה משדות התעופה שנבחרו כמטרות ועל יעדים חשובים אחרים בסיני, דוגמת בסיס הלוחמה האלקטרונית וההאזנה באום חשיבה . כן נבחרו אתרים לוגיסטיים חשובים, במטרה להקשות על הגעת כוחות העתודה / המילואים לזירת הלחימה, כמה מוצבים בקו ברלב ועמדות של הארטילריה הישראלית ארוכת הטווח . היועצים הסובייטים העריכו, בשל הערכתם הגבוהה את יכולותיו של חיל האוויר הישראלי, כי אבידות המצרים בתקיפה הראשונה יהיו % 30 - % 35 מכלל המטוסים שייקחו בה חלק, ועם התקיפה השנייה המתוכננת יגיעו ל - % 40 - % 45 . הסובייטים התנגדו לביצוע תקיפות בעומק ישראל, כי העריכו שכל המטוסים שינסו לחדור לשטח ישראל ייורטו . בשעות אחר הצהריים של 5 באוקטובר כינס מפקד חיל האוויר המצרי חוסני מובארכ את בכירי חיל האוויר, קציני המפקדה ומפקדי החטיבות האוויריות, ומסר להם את מועד תחילת המלחמה – למחרת בצהריים . הצבא המצרי המשיך לעסוק בתרגיל “תחריר 41 ” . בבוקר ה - 6 באוקטובר ביצעו המצרים טיסות אימונים רגילות ופעילות שגרתית במסגרת תוכנית ההונאה . ההחלטה לפתוח במלחמה נמסרה למפקדי הטייסות ולטייסים שעות מועטות לפני תחילתה . הם הגיבו בקריאות שמחה ו”אללה אכבר” . פסק הלכה מיוחד הוצא להפסקת צום הרמדאן עבור הטייסים, כדי שיהיו מרוכזים במשימתם ובשיא כושרם . המשימות היו לכאורה מוכרות לטייסים זה חודש ימים : הם אומנו להפציץ ולתקוף יעדים דומים, ואף ראו צילומי בצהרי ה - 6 באוקטובר היה ברור להנהגה המצרית ולראשי הצבא שישראל לא חשה בכוונה המצרית להתקיף . כוחותיה התנהגו כרגיל, בעיקר בפעילות האווירית בסיני . בזמן המתוכנן ניתנה הפקודה לחיל האוויר להמריא לביצוע ההתקפה הפותחת - שידור מילת הקוד “צדאם” ( כינויה של תוכנית זו, שפירושה בערבית “התנגשות” ) . מפקדי הטייסות והמבנים פתחו מעטפות סודיות סגורות, שנשלחו אליהם מבעוד מועד, שכללו את המפות ואת צילומי היעדים שאותם עמדו לתקוף . מפות התרגיל הוחלפו מיד בכל חדרי המבצעים שבבסיסי החיל במפות האמת . אחת מהנחות היסוד בתכנון המלחמה של שני הצבאות, שהסתייעו ביועצים סובייטים, היה לפגוע כבר בתחילתה ביכולתו של חיל האוויר הישראלי, ובכך לשלול מישראל את אחד מיתרונותיה הגדולים . כן נועד המהלך להוכיח את יכולות חילות האוויר שלהם, לאחר שיקומם, בעקבות המכה הקשה שספגו במלחמת ששת הימים חוסני מובארכ מפקד חיל האוויר המצרי אוויר של היעדים האמיתיים . כך שהתדריך שקיבלו לקראת התקיפה חזר על התדריכים שקיבלו באימוניהם . התקיפה תוכננה להתבצע במספר גלים . הראשון כלל כ - 90 מטוסים ונועד להשמיד את סוללות ה”הוק”, בסיסי המכ”מ והמפקדות, “לסגור את עיני ואוזני האויב, ואת ההגנה האווירית שלו” . הגל השני, גם הוא מנה כ - 90 מטוסים, נועד לשתק את שדות התעופה של חיל האוויר, בסיסי הלוחמה האלקטרונית, עמדות הארטילריה ארוכת הטווח ואת מוצב “בודפסט” . הגל השלישי, שכלל כ - 40 מטוסי קרב, נועד לתגבר את שני הדרגים הראשונים בלחימה האווירית, במטרה למנוע התערבות של חיל האוויר הישראלי בביצוע התקיפות . זאת באמצעות מטוסי קרב, שייצרו מטריות הגנה באזורים שבהם צפויה הגעת מטוסי צה”ל .
|
|