|
|
עמוד:35
גיליון 82 חשוון תשע״ט 35 איסוף המודיעין, המחקר וההונאה המצרית אף על פי כן, אסור לשחרר את המודיעין מאחריות . אפשר והיינו נוהגים אחרת אילו היה מערך איסוף המודיעין עושה יותר, ועושה טוב יותר . אילו נכנסו מוקדם יותר ידיעות באיכות גבוהה, ברמת אלה שהתקבלו בלילה של ערב יום הכיפורים, אין ספק שגיוס המילואים ופריסת הכוחות היו מתבצעים מוקדם יותר, והמערכת הצבאית הייתה נראית אחרת . תמונת מצב זו הייתה מגיעה גם לאויב, ואלה, יחד עם מערכת לחצים מדינית - בינלאומית שהייתה מופעלת מוקדם יותר, יכולים היו לשכנע את מצרים וסוריה לדחות את מתקפתם . באווירת השאננות הכללית של אותם ימים, לא הייתה היערכות מודיעינית מיוחדת . לא היה ריכוז מרבי של מאמץ איסופי לשעת חירום . לא נעשה מאמץ להפעיל את כל מקורות המודיעין האפשריים והרלבנטיים, לרבות מקורות רדומים, שהרי זו שעת המבחן לקראתה נבנו מקורות אלה . חרף הידיעה המתריעה, שהזעיקה את ראש "המוסד" לצאת לפגישה באירופה עם המקור המיוחד, וחרף ידיעות אחרות שהצביעו על מתקפה צפויה, הוחלט לעכב את מתן ההתרעה עד שיתקבל דיווח מראש המוסד על פגישתו . היה כאן אובדן ברור של כ - 24 שעות קריטיות . סביר שהיינו נוהגים אחרת אילו הייתה המערכת המחקרית עושה את המצופה ממנה : ראש וראשון, מידת פתיחות שתאפשר לקציני המחקר להשתחרר מן הקונספציה ההערכתית ומהנחות העבודה הבסיסיות ( ואיננו יכולים לעשות דבר ללא הנחות כאלה ) – וזאת מיד עם כניסת הידיעות שעמדו בסתירה אליהן . אילו לא סבלו אנשי מחקר המודיעין מסינדרום הביטחון העצמי המופרז, מיהירות אינטלקטואלית שדחתה על הסף כל אפשרות להערכה שונה ומנוגדת . אילו השכילו אנשי המחקר להציג את הערכותיהם בפני הקברניטים ביתר צניעות, תוך הדגשה כי הצגתם היא הערכה בלבד, והיא איננה תורת משה מסיני . יתר על כן, אילו הבהירו בהגינות אינטלקטואלית את האפשרות כי טעות בידם . אילו לא היו אנשי המודיעין משולבים עמוק עמוק במחשבותיהם, בהערכותיהם ובהתלבטויותיהם של הקברניטים, ובכך הפכו לשותפים דה - פקטו לתפישתם המדינית - אסטרטגית . בנוסף לכישלון ההערכה של מערכת המחקר הצבאית, כשלה זו גם בהיעדר מעקב צמוד אחר מערכות המודיעין הערביות . מעקב עקבי ויסודי היה יכול לאתר את תרגילי לוחמת המודיעין, לרבות הל"פ ( הלוחמה הפסיכולוגית ) , ההונאה וההסתרה הערביים . ישראל נפלה קרבן לתרגיל ההונאה הערבית, שהיה מדהים בפשטותו : עיקרו, הונאה בו - זמנית של צבא מצרים יחד עם הונאת ישראל . כל עוד היה הצבא המצרי משוכנע כי הוא נערך לעוד אחד מסדרת תרגילי "תחריר" המוכרת, קשה היה ביותר לאתר את המזימה המתוכננת מדיווחיהם של מקורות המודיעין הרבים שהיו לנו בצבא מצרים . אחריות הקברניטים יש מי שמנסים לשחרר את המודיעין מאחריות לטעות ולמחדל, בטענה כי הקברניטים ( הן הצבאיים והן המדיניים ) קיבלו דיווחים לכל אורך תקופת המתיחות וההתלבטות . המידע הגולמי הרלבנטי הופץ והגיע לידיהם במועד, ובמקרים רבים הגיעו הידיעות לעיניהם במקביל - ואולי אף לפני - שהגיעו לגורמי המחקר באמ"ן . יש לא מעט צדק בטענה זו, שהרי המודיעין מסיים את תפקידו בעת שהציג את הערכתו . הקברניטים הצבאיים והמדיניים הם אלה שנדרשים להחליט אם לפעול על פי ההערכה שהוצגה בפניהם או לדחותה . ערב יום הכיפורים 1973 , ראינו תגובות שונות אצל קברניטים שונים : אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי גילה זהירות ואחריות, תוך הפגנת דאגת יתר וייחוס חומרה יתרה למידע המודיעיני שהגיע לידיו . לא כך נהג אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן ( גורודיש ) אל מול ידיעות דומות, באותם ימים ממש . ייתכן מאוד שקמ"ן פיקוד הצפון נהג אחרת מהקמ"ן בפיקוד הדרום, שהיה הרבה יותר בוטח בהערכה . שר הביטחון גילה יתר רגישות וזהירות מן הרמטכ"ל . זו הביאה להחלטה לתגבר את חזית הצפון בחטיבה שבע, ימים ספורים לפני שנפתחה המתקפה הסורית . ביטוי אחר לרגישותו התבטא בתביעתו מן הרמטכ"ל, בימי המתיחות ואי - הוודאות הראשונים, להיכנס אישית לעובי הקורה המודיעינית ולהציג בפניו את הערכתו שלו, בנפרד מהערכת אמ"ן . בדיון הבוקר של יום הכיפורים ניכרו חילוקי דעות בעמדות הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה, שנבעו מעימות בין השיקול המדיני לשיקול הצבאי . עם זאת, אינני שותף לגישה הפוטרת את אמ"ן מן האחריות ומטילה את זו, כולה, על כתפי הקברניטים . ראשית דבר, אין זה מאחריותם של הקברניטים לעסוק במחקר המודיעין, ואף לא בניתוח ובגיבוש הערכות . יתר על כן, מי שמנסה להטיל חובה זו על הקברניטים מתעלם מכך שאין לרשותם הכלים המינימליים לעשות כן . אפילו נתעלם מסך כל כוח האדם שמנתה מחלקת המחקר באמ"ן בימי אוקטובר 1973 - כמה מאות קצינים וחיילים - בגיבוש הערכות המודיעין עסקו כמה עשרות קצינים בכירים, ותיקים ומנוסים . למותר להזכיר כי מחלקת המחקר באמ"ן הייתה הכלי התקני היחיד שעמד באותם ימים לרשות הרמטכ"ל והממשלה למטרה זו . רק לאחר המלחמה, ובעקבות המלצות ועדת אגרנט, הוקם פלורליזם מחקרי והערכתי . מצבור הידיעות שהגיעו לידי הקברניטים, כל אותו מידע גולמי, לא היה שלם ומלא . מצבור זה הופץ מסונן וחלקי ביותר . אלה ידיעות שמגבשי ההערכה באגף המודיעין ובלשכת ראש "המוסד" החליטו כי ראוי שהקברניט יראה בנוסחן המקורי . וכך אין ביכולת הקברניטים להשוות את הידיעות שהופצו ללשכותיהם עם מאגר ידיעות המודיעין הענק אשר לא מגיע לידיהם . משהורה דיין לרמטכ"ל לבדוק בעצמו את ההערכות שהציג ראש אמ"ן, תוך "הליכה אל המקור" - המאגר העצום של המידע במערכת המודיעין – הוא הטיל עליו משימה בלתי אפשרית . תמוה למה הסכים הרמטכ"ל להיענות לתביעה ולשגר לשר הביטחון מסמך שבו כתב כי "תמך בהערכת אמ"ן לאחר שבדק החומר" . זאת ועוד, הקברניטים - אז וגם היום - מוזנים באופן שוטף בהערכות המוסמכות המוצגות בפניהם . דרושים ביטחון עצמי ואומץ לב רב מצד קברניט אם יבקש לערער על הערכה כזו . מבחן הקומוניקציה תפקיד מערכת המודיעין לא מסתיים בהשגת ידיעות או הצגת הערכות . בנסיבות המיוחדות של איום צבאי, יש משמעות ראשונה במעלה לשתי סוגיות קריטיות . הראשונה היא סוגיית הזמן - בתוך כמה זמן מגיעות משהורה דיין לרמטכ"ל לבדוק בעצמו את ההערכות שהציג ראש אמ"ן, תוך "הליכה אל המקור" - המאגר העצום של החומר במערכת המודיעין - הוא הטיל עליו משימה בלתי אפשרית . תמוה למה הסכים הרמטכ"ל להיענות לתביעה ולשגר לשר הביטחון מסמך שבו כתב כי "תמך בהערכת אמ"ן לאחר שבדק החומר"
|
|