|
|
עמוד:37
גיליון 82 חשוון תשע״ט 37 לאותו ילד קטן . גם אני לא הייתי שותף להערכות אמ"ן, לקונספציות המודיעיניות שהסבירו מדוע מצרים וסוריה לא מוכנות למלחמה, שמלחמה יזומה מצדן עומדת בסתירה להערכת אמ"ן . אלה שהיו מודעים ושותפים לקונספציה זו, ממש כמו תושבי הממלכה ההיא, כולם גרסו - סבירות נמוכה למתקפה ערבית . זיכרון סיפור זה הציק לי לכל אורך חמש שנותיי בלשכת ראש אמ"ן . הייתי מודע לצורך לשלב את "הילד הקטן" בהערכותינו . ידעתי שהערכת המודיעין לעולם איננה מסוגלת להשתחרר מקונספציה . זהו חלק אינטגרלי בעבודת המחקר ובגיבושה של ההערכה . חיפשתי צעדים מעשיים שיוכלו לאזן ולנטרל את הסכנה שבהערכת מודיעין מגובשת, צמודת קונספציות, ובמיוחד את דרך הצגתה המאוזנת בפני דרג מקבלי ההחלטות . ידעתי שכולנו, דור אנשי אמ"ן שלאחר מלחמת יום הכיפורים, נהיה זהירים בפני הסכנה, אך בה בעת הכרתי את טבע האדם ואת הקצב המהיר של התחלפות נושאי התפקידים במערכת . צפיתי תפוגה מהירה של "זכר מחדל המלחמה" . בדיעבד התחוור לי שכבר בתום שנה למלחמה היו רבים מאנשי המחקר באמ"ן "נעולים" בהערכותיהם, ממש כפי שנהגו באוקטובר 1973 . שישה צעדים לתיקון החלטתי על שישה צעדים נפרדים, אשר - כך האמנתי וקיוויתי – יבטלו או לפחות יצמצמו את הנפילה וההשתעבדות המוחלטת לקונספציה . גורמי מחקר מקבילים - הופתעתי לשמוע על היעדר שילוב ותיאום בין מחלקת המחקר שבאגף לבין גורמי המחקר המקבילים שבמערכת הצבאית - מחלקות המחקר הפיקודיות ומחלקות המודיעין של זרועות האוויר והים . מסקנתי הייתה ברורה - חיוני לשלב יחידות אלה בתהליך גיבושן של הערכות המודיעין . הופתעתי לשמוע שהיו בספטמבר - אוקטובר 1973 הבדלים משמעותיים בין קמ"ן פיקוד הצפון לבין מחלקת המחקר באמ"ן בניתוח תמונת המצב ובהערכת המשמעויות של הצעדים הסוריים שמעבר לקו הפסקת האש . ההבדל בין ההערכות לא הגיע לדרג הקברניטים הבכיר, ולא הדליק נורה אדומה בראשות אמ"ן . ביקשתי לתקן זאת ולוודא תיאום ושילוב התמונה וההערכה בין כל הגורמים . תגבורן וחיזוקן של מחלקות המודיעין הפיקודיות, לאחר מלחמת יום הכיפורים, איפשר מחקר עצמאי במחלקות המחקר הפיקודיות והקל על שילוב ותיאום זה בתהליך ההערכה . ועדת אגרנט המליצה על תגבורן וחיזוקן של מחלקת החקר שבמשרד החוץ ועל הקמת יחידת מחקר קטנה ועצמאית במוסד, שתתמקד בעיקר בתחום המדיני . כמעט ולא קיימנו, בזמני, תיאום מחקרי עם שני גופים אלה . חשבתי כי נפעל נכון יותר אם יוגשו לקברניטים הערכות נפרדות, ואולי אף שונות ומנוגדות . יחידת האיפכא מסתברא - בקשתי לערער את ביטחונם העצמי של אנשי מחלקת המחקר, והאמצעי - הקמת יחידת האיפכא מסתברא . זוהי יחידה מיוחדת שהורכבה מבכירי אנשי המחקר, ותפקידה היה לנסות ולהציג במודע ובמתכוון הערכה שונה מזו של האגף והחיל . הערכה זו הייתה מבוססת על אותה תשתית מידע מודיעיני, תוך מתן הסבר ופירוש שונה . לא היו לי אשליות . לא ציפיתי כי יחידת ה"איפכא" תביא לשינוי הערכות המודיעין שלנו . תפקידה, בראייתי, היה חינוכי – לשכנע את החוקרים בצורך לשוב ולבדוק את הערכותיהם, לגלות פתיחות גם לדעה אחרת . מכתב אישי - פניתי לכל קציני החיל במכתב אישי, שעליו חזרתי מדי שנה מחדש . במכתבי, הזמנתי את כל הקצינים לפנות אליי ישירות, כל אימת שתהא להם הערכה שונה מן ההערכה היחידתית / אגפית, וכל אימת שהערכתם השונה תיחסם ולא תועלה במערך החילי . הבטחתי שלא יאונה כל רע לקצין הפונה בדרך זו . בחמש שנותיי בתפקיד קיבלתי שש או שבע פניות כאלה . שילוב הילד הקטן – זכרתי היטב את הלקח האישי שלי וחיפשתי דרכים לשלב את "הילד הקטן" בדיוני ההערכה החשובים והמיוחדים . ה" ילדים" שעמדו לרשותי למטרה זו היו חוקרים אקדמיים בכירים, כמעט כולם יוצאי קהילת המודיעין בעברם, שהיו חוקרים בכירים ומומחים בנושא . יתרונם הגדול נבע מכך שלא היו שותפים לחומר המודיעין המסווג, ולא היו מעורים בעבודת המחקר השוטפת, ומכאן שלא היו שבויים בקונספציות ההערכה הרווחות אצלנו במערכת . התרשמתי ונהניתי ביותר מן הזוויות המיוחדות שאלה העלו ותרמו במהלך הדיונים . דרך הצגת ההערכה - אימצתי לעצמי מדיניות של הצגת הערכותינו לקברניטים בסגנון "צנוע" . הקפדתי להצביע על ההבדל שבין אמינותה של ידיעה לבין סבירותה של ההערכה . תמיד הזהרנו שייתכן והערכתנו איננה ודאית . העדפתי שלא להציג לקברניטים דברים בסבירות גבוהה והחלטית . כלום מצבנו היום טוב יותר ? עם כניסתי לתפקיד ראש אמ"ן ניסיתי לבחון מה הצעדים שיבטלו, או לפחות יצמצמו משמעותית, את הסכנה הזו . התייעצתי עם בכירי האקדמיה בישראל, פרופ' עמוס טברסקי ופרופ' דני כהנמן, לימים, חתן פרס נובל . התשובה שאליה הגעתי הייתה מאכזבת - טעות לעולם חוזר, והניסיון הישראלי והבינלאומי בשנים שחלפו מהמלחמה כולל שורה ארוכה של הערכות שגויות . מאז נקטנו שורה לא מבוטלת של צעדים ארגוניים, במטרה להגיע להערכות שקולות ונכונות יותר . עם זאת, בשורה התחתונה, אני רואה סיכוי לצמצם את מרחב הטעות בשני תחומים עיקריים : ראש וראשון, עצם המודעות לטעות הנוראה ההיא . הרגישות הרבה של אנשי המודיעין מחד גיסא ושל הקברניטים מאידך גיסא אמורה להביא את כל הגורמים ליתר זהירות בהמלצותיהם ובהחלטותיהם . שאלה שאין איש יכול להשיב עליה נוגעת למספר השנים שבהן יישמר האפקט החמור של אותה טראומה, והשפעתה על דור חוקרי המודיעין ועל קברניטים שהיו ילדים קטנים ב - 1973 . ושנית, יש לשלב מדי פעם בדיוני המחקר וההערכה אנשי חוץ, שאינם "מבושלים" בקונספציות המודיעיניות הבלתי נמנעות . בסיפור "בגדי המלך החדשים", הילד הקטן לא היה חכם מכלל תושבי העיר . הוא פשוט לא היה שותף ל"קונספציה" . שלמה גזית . ניסיון לבחון מה הצעדים שיבטלו, או לפחות יצמצמו משמעותית, את הסכנה
|
|