|
|
עמוד:36
גיליון 82 אוקטובר 362018 הידיעות מהמערכת האיסופית אל גורמי המחקר, ותוך כמה זמן מופצות הידיעות וההערכות לדרג הצבאי והמדיני . בימים הקריטיים של ערב יום הכיפורים היינו עדים לפחות לשלושה "חטאים" בשטח זה : חטא ראשון, ב - 4 באוקטובר, התקבלה בקשתו של המקור המיוחד להיפגש בדחיפות עם ראש המוסד, תוך שימוש במילת קוד מוסכמת ל"מלחמה" . ראש המוסד אכן יצא מיד ללונדון, אולם, להוציא אותו ואת ראש אמ"ן, לא הופץ מידע ראשוני זה במערכת המודיעינית ולא הובא לידיעת הקברניטים . לו הייתה ידיעה זו, שמקורה במקור הבכיר והמוערך, מופצת מיד, אפשר והייתה מכריעה את הכף לטובת נקיטת צעדי ביטחון 48 שעות מוקדם יותר . חטא שני, בצוהרי 5 באוקטובר התקבלה ידיעה ממקורות אמ"ן, שהתייחסה למתקפה מצרית - סורית צפויה . קצין אמ"ן שקיבל את הידיעה ביקש להפיצה לגורמי המחקר ולקברניטים, כראוי לידיעה כה חשובה . ההפצה עוכבה בידי הדרג הממונה באמ"ן בנימוק של "מניעת פאניקה מיותרת קודם שיתקבל הדיווח של ראש 'המוסד'" . החטא השלישי התבטא באובדן שעות קריטיות בין פגישת ראש המוסד עם המקור לבין הגעת ההתרעה לארץ . הסוגייה השנייה היא סכנת הטלפון השבור . יש חשיבות ראשונה במעלה לדיוק המוחלט בנוסח הדברים המתקבלים והמופצים . המתקפה המשולבת של צבאות מצרים וסוריה נפתחה ביום הכיפורים בשעה 00 : 14 . הידיעה שהופצה מפי המקור המיוחד, שהתריע על המתקפה הצפויה למחרת, התייחסה בגרסה אחת למתקפה "לפנות ערב" ובשנייה למתקפה "ב - 00 : 18 " . איני יודע מה הייתה הגרסה המדויקת שמסר המקור בפגישתו עם ראש "המוסד", כלום נקב בשעה מדויקת ? האם ניסה ראש המוסד לבדוק עמו מהי ? אין ספק שהמקור מסר שעה שגויה לגבי מועד המתקפה . האם נבע הדבר מאי ידיעה או שביקש להטעותנו במתכוון, ולחפות בכך על "בגידתו" במולדת המצרית ? בלשכת ראש אמ"ן - בדחילו ורחימו בשש השנים שחלפו בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים הייתי מנותק כמעט לחלוטין ממידע מודיעיני . העדכונים שמהם נהניתי היו הידיעות בתקשורת היומית . זה מסביר את הפתעתי הגדולה משהגיעה למשרדי – משרד מתאם הפעולות בשטחים – לפני הצהריים של יום שישי, ערב יום הכיפורים, 5 באוקטובר 1973 , הודעה על הכרזת מצב כוננות ג ' . מדובר במצב הכוננות הגבוה ביותר שידע צה"ל מאז מלחמת ששת הימים . שעה קלה לאחר מכן זומנתי לישיבת תדרוך על המצב, במשרדו של ראש אג"ם, האלוף ישראל טל . תא"ל אריה שלו, עוזר ראש אמן למחקר, תדרך את המוזמנים והציג את הערכת המודיעין . הוא דיווח על תמונת המצב בזירת הגולן ובחזית התעלה, וסיים את סקירתו בהערכת אמ"ן : "הסבירות למתקפה ערבית יזומה, בשלב זה, נמוכה ביותר" . נדהמתי ממסקנתו - הערכתו האופטימית . תמונת המודיעין שהציג הוא עצמו בפנינו הצביעה, להערכתי, על סבירות מיידית וגבוהה ביותר ליוזמה התקפית מצרית - סורית, ובשתי החזיתות . מסקנתי הייתה חד - משמעית : יש להיערך ללא שהות לאיום . יצאתי לא שקט מן התדרוך . במקום לחזור למשרדי פניתי מיד ללשכת הרמטכ"ל, התפרצתי לחדר ושאלתי את אלעזר : "למה איננו מגייסים מיד מילואים ? " דדו התחמק מתשובה ברורה . לדבריו, הוא לא רצה ליצור פאניקה ברחוב הישראלי, עם גיוס מילואים ערב היום הקדוש . נמתין, הוא קבע, עד למחרת החג, ואז נקבל החלטה חדשה . דדו לא אמר לי זאת, אולם בדיעבד הנחתי שהיה מודע לפגישה הצפויה בלונדון של זמיר, ראש "המוסד", עם "המלאך", והמתין אף הוא לדיווח קודם שיקבל החלטה חפוזה . ביוזמתי, אגב, השתכנע והורה לקיים תורנות בתחנת "גלי צה"ל", לקראת אפשרות שיהיה צורך להפעיל את התחנה ביום החג . למן היום שלמחרת, משפרצה המלחמה, שאלתי את עצמי שוב ושוב, כיצד ידעתי, הרחוק מעבודת המחקר ומהערכת המודיעין, כי אנו עומדים על סף מתקפה ערבית ודאית בשתי החזיתות ; זאת בעוד מערך אמ"ן, עם עשרות חוקריו הבכירים, קובע "סבירות נמוכה למלחמה" . שאלה זו הטרידה אותי משנכנסתי , כעבור שישה חודשים, ללשכת ראש אמ"ן . עד מהרה מצאתי הסבר, שאני מגדירו כסינדרום "בגדי המלך החדשים" . בסיפורו היפה והחכם של הנס כריסטיאן אנדרסן מוצג מלך, שגאוותנותו הובילה אותו לשכור במחיר מופקע צמד חייטים . אלה הבטיחו לו מלבושי פאר – אך טיפשים ונחותים לא יוכלו לראותם . המלך, שלא רצה להודות שהוא לא רואה את התלבושת, צעד עירום בראש חוצות . בעוד אלפי תושבי העיר, שלא רצו להיתפס אף הם כנחותים, מריעים ומתפעלים מבגדיו המפוארים, ילד קטן שצפה במחזה עם הוריו צעק בקול : "ראו, המלך הוא עירום ! " . מה אפשר לילד הקטן, מה היה יתרונו אל מול הציבור הרחב של תושבי העיר ? והתשובה ברורה – הילד לא ידע את סיפור ההונאה של שני הנוכלים . הוא ביטא בפשטות ובתמימות את מראה עיניו . ב - 5 באוקטובר 1973 , לאחר התדרוך בלשכת ראש אג"ם, דימיתי אנוכי הרמטכ"ל דדו וראש הממשלה גולדה מאיר . לא רצה ליצור פאניקה בגיוס בחג יצאתי לא שקט מן התדרוך . במקום לחזור למשרדי פניתי מיד ללשכת הרמטכ"ל, התפרצתי לחדר ושאלתי את אלעזר : "למה איננו מגייסים מיד מילואים ? " דדו התחמק מתשובה ברורה . לדבריו, הוא לא רצה ליצור פאניקה ברחוב הישראלי, עם גיוס מילואים ערב היום הקדוש . נמתין, הוא קבע, עד למחרת החג, ואז נקבל החלטה חדשה
|
|