הסכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודת המבט של ה-CIA: שם המשחק הוא אינטרסים

עמוד:23

גיליון 82 חשוון תשע״ט 23 איימס תומך בפלסטינים שנות ה - 70 , שבהן פעל איימס מתחנת ה - CIA בביירות, היו השנים שבהן השתולל הטרור הפלסטיני . בתקופה ההיא איימס הגן ככל הניתן על עמדתם של הפלסטינים, לעתים תוך עימות חזיתי עם בעלי תפקידים אחרים בסוכנות . כך, כשפרצה בירדן מלחמת אזרחים באוגוסט 1970 , תמך איימס בפלסטינים ו” הסביר” לממונים עליו כי בית המלוכה ההאשמי הוא כוח “אימפריאליסטי”, שאינו זכאי לשלוט בממלכה . עמדה זו הייתה הפוכה לחלוטין מעמדתו של ג’ק אוקונל, מפקדה המיתולוגי של תחנת עמאן של הסוכנות ומקורבו האישי של המלך חוסיין ; אוקונל אהד את בית המלוכה והתנגד בחריפות לעמדתו של איימס . איימס התעמת גם עם ג’ים אנגלטון, גדול ידידיה של ישראל בסוכנות הביון המרכזית, ומי שעמד עד אמצע שנות ה - 70 בראש אגף המודיעין המסכל . אנגלטון טען ללא הרף כי הארגונים הפלסטינים כולם הם עושי דברה של מוסקבה . 6 מסמכיו של העריק הסובייטי ואסיליאיימס טען שהטענה הזו אבסורדית . מיטרוחין, שהגיעו למערב עשור לאחר מותו של איימס, הוכיחו כי הצדק היה עם אנגלטון . איימס פגש את סלאמה באמצעות ידיד לבנוני בשם מוצטאפה זיין . הוא הציג את עצמו כשליחו של נשיא ארה"ב ריצ'ארד ניקסון, המבקש ליצור ערוץ תקשורת חשאי ונפרד עם הפלסטינים . זה היה שקר מוחלט, אך גם משאלת לב של איימס . 7 היה זה מסוג השקרים שאם חוזרים עליהם שוב ושוב, עתידים הם להפוך במוקדם או במאוחר למציאות . בעקבות רצח הספורטאים הישראליים במינכן, שתוכנן, בין היתר, על ידי סלאמה, העביר איימס אליו מסר באמצעות ידידם המשותף מוצטפה זיין בדבר ה"אסור" וה"מותר" ביחסי הצדדים : "כפי שהדברים כיום, הרי שהמקום היחיד בו שני הארגונים שלנו עלולים להתנגש יהיה כשקבוצה שלכם תנסה לבצע מהלך בטריטוריה שלנו, כפי שאתם מתכננים כרגע . אני יודע את התסכול שמולו ניצבת הקבוצה שלך אני גם יודע שבקבוצה שלך יש רבים המבקשים להפוך להיות שאהידים, אך לשלוח אותם לכאן לא יהפוך אותם לשאהידים, אלא לשה לעולה . הקבוצה שלו ( פת"ח, כח 17 , ספטמבר השחור, י . ס ) עשתה שגיאות רבות לאחרונה . אני יודע שרובן לא היו באשמתו, מאחר והוא היה מחוץ לתפקיד לזמן מה . גם ארגון האב שלו אש"ף עשה לא מעט שגיאות, והטלת ההאשמות לשגיאות על אחרים לא תפתור את הבעיות . הוא חייב קודם כל לעשות סדר בבית שלו . לחבר שלנו תמיד היו יכולות לאבחן ולהפריד ביו יכולות רטוריות ובין עובדות החיים . אני מקווה שהוא לעולם לא יאבד את 8 היכולות האלו" . משמעות המסר של איימס הייתה ברורה לשני הצדדים : איסור חמור לנסות ולפגוע בארה"ב, אך כרטיס פתוח להמשיך בפיגועי טרור ורצח, בכל מקום אחר בעולם . סלאמה לא התרשם במיוחד, ולא התכוון להגביל את עצמו באף אחד מהתחומים . הקשר לסלאמה חרף פיגועים קשים בנכסים אמריקאיים לאורך אותו עשור - כולל חטיפת מטוסים אמריקאיים, חטיפה ורצח של השגריר בסודאן בהוראה אישית של יאסר ערפאת, רצח השגריר האמריקני בביירות וניסיון לחיסול שר החוץ האמריקאי הנרי קיסינג'ר במהלך ביקורו בישראל ב - 1974 - האמין איימס כי הפתרון יימצא לא בשיטה הישראלית, שנטתה לחיסול מנהיגי הטרור, אלא באמצעות "ניהול דיאלוג עמו" . השקפת עולמו הייתה, כפי הנראה, זו שהביאה אותו לדווח למפעיליו לאחר פגישה עם ערפאת : " הוא נראה קצת מצחיק כמו בתמונות, אך הוא אדם מבריק ואמין" . בהמשך העביר לוושינגטון הבטחה של 9 ערפאת שלא לתקוף יותר יעדים אמריקאיים . יחסו של איימס לפלסטינים בכלל, ולסלאמה בפרט, יכול להיות ההסבר היחיד לכך ש"המרגל הטוב" היה כפי הנראה איש המודיעין היחיד במזרח התיכון שייחס לאבו עמאר, הלא הוא ערפאת, יושר ואמינות . איימס חתר להגיע להסכמים בלתי כתובים בעסקאות של "קח ותן", מתוך תקווה כי ההסכמות האלה יוכלו להוביל למצב בו יוותרו ארגוני הטרור על התקפת אינטרסים אמריקאיים . במסגרת זו אימן בחשאי ה - CIA את אנשי כוח 17 , המשמר האישי של ערפאת, ואלו בתורם הבטיחו לשגרירות האמריקאית בבירות כי יגנו עליה . האמריקנים מצדם ידעו כי אנשי המוסד מבקשים את נפשו של סלאמה . הם הזהירו אותו שוב ושוב, אך ללא הועיל . מקור אחר של איימס, באזיל אל קובייסי ( באסל בתעתיק ) , חוסל ב - 1973 על ידי אנשי המוסד בפריז, ולכל היה ברור כי זה הגורל המיועד גם לסלאמה . ערוץ התקשורת של איימס עם סלאמה בא אל קיצו כשחוסל זה, שכונה "הנסיך האדום", באמצעות מכונית תופת בביירות ב - 1979 . 1 . 22 . זמן לא רב קודם לכן דייב קמחי המנוח , אחד מראשי המוסד, פנה ישירות לאמריקאים והסביר להם כי ישראל לא תפגע בסלאמה אך ורק אם יאשרו האמריקאים כי סלאמה הוא "נכס" ומקור מידע עבורם . האמריקאים סירבו לאשר זאת . פרנק אנדרסון, ראש תחנת הסוכנות באותה תקופה, מיהר, בדומה לאיימס לפניו, להזהיר את סלאמה ממבצע חיסול ישראלי . כשחוסל סלאמה, היה כבר איימס בוושינגטון וקודם לדרגה בכירה בסוכנות . הוא היה אחד מיועציהם הקרובים של הנשיאים ג'ימי קרטר ואחריו רונלד רייגן . הוא היה אחד מאלה שהביאו לשינוי המדיניות של רייגן ביחס למזרח התיכון, וכן מתח ביקורת רבה על התנהלות ישראל במלחמת לבנון הראשונה . מעגל חייו של איימס הגיע לסופו הטרגי בפיצוץ מכונית תופת, שהרסה את השגרירות האמריקאית בביירות ב - 1983 . 4 . 18 . את הפיצוץ יזם כוח עולה חדש בעולם הטרור : צעיר בן 23 בשם עימאד מורנייה, בהוראת משמרות המהפכה באיראן . מורנייה גויס אישית לביצוע הפיצוץ על ידי עלי חסאן סלאמה, האיש של איימס בפת"ח, שאיימס האמין במשך עשור כי " מתינותו ", כישרונותיו, הופעתו האלגנטית והאנגלית המהוקצעת שבפיו יוכלו להביא לשלום בין ישראל והפלסטינים . תפיסת העולם הזו, הנראית במידה רבה נאיבית לקוראים הישראליים, הוצדקה לדעת מחברי הספר עם חתימת הסכמי אוסלו ב - 1993 . אנשי הארגון ערכו אזכרה לאיימס וחבריו בדיוק בשעה שבה נחתם על מדשאות הבית הלבן ההסכם ההיסטורי בין רבין וערפאת, בתיווכו של הנשיא הצעיר והחדש ביל קלינטון . הספר קריא מאוד ועשיר בצורה יוצאת דופן בעובדות שברובן המכריע אינן מוכרות לקורא הישראלי הממוצע . עם זאת, חשיבותו איננה בעובדות אלא בעיקר בנקודת המבט השונה לאירועים המוכרים לכל קורא ישראלי כחלק מההיסטוריה המדממת של הסכסוך הישראלי - פלסטיני .  הערות למאמר ראו בגיליון האינטרנטי * Kai Bird, The Good Spy : The Life and Death of Robert Ames Paperback ,Thordike Press, Gale publishing house , New York, 2014, עלי חסן סלאמה . היה חברו הטוב ביותר של איימס בשורות אש”ף

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר