|
|
עמוד:63
לזכרם ניסן תשע"ט / גיליון 83 / מבט מל"מ / 63 נולד ב - ו' בתשרי תרפ"ט, 20 בספטמבר 1928 נפטר ב - י"ט בתמוז תשע"ח, 2 ביולי 2018 רוני רענן ז"ל מיכאל הררי דור חמישי לילידי הארץ . בגיל 13 הצטרף ל'הגנה' ובגיל 16 שינה את גילו בשנה על מנת להתגייס לפלמ"ח . במהלך שירותו בפלמ"ח, נעצר בידי הבריטים ועבר חקירה במהלכה קיבל את הכינוי מייק, השם שליווה אותו במשך כל חייו . לאחר שחרורו עבר קורס אלחוט, השתתף במבצע לשחרור המעפילים ממחנה עתלית, ב'ליל הרכבות' וב - 1946 יצא לאירופה כ"גדעוני" – אלחוטן ברשת התקשורת של המוסד לעליה - ב . בן 20 פיקד מייק על מחנה של כ - 1300 מעפילים בדרום צרפת . ביולי 1947 ליווה את האניה "שיבת ציון" מאלג'יר ארצה ושב לפעילות באיטליה כמפקד ה"גדעונים" באירופה . במסגרת זו עסק גם בתחום הרכש הביטחוני וצבר ניסיון רב בפעילות חשאית . ב - 1950 חזר מייק ארצה וגויס לשירות הביטחון הכללי ( שב"כ ) בידי איסר ( הלפרין ) הראל, ראש השב"כ ובהמשך גם ראש המוסד . משימתו הראשונה היתה לבנות את מערך הביטחון בשדה התעופה לוד ( נתב"ג היום ) שאך זה נפתח . ב - 1952 הושאל מייק למשרד החוץ לשמש בתפקיד קצין הביטחון של המשרד . ב - 1954 עבר ל"נתיב" – הארגון שנועד לסייע ליהודים מעבר ל'מסך הברזל' הקומוניסטי . לאחר חצי שנה ב"נתיב", עבר לשרת במוסד, ביחידה המרכזית להפעלת סוכנים – "צומת" . ב"צומת" הוא מילא מספר תפקידים בכירים בארץ ובחו"ל ביניהם : ראש השלוחה בפאריס, ראש השלוחה באסמרה / אתיופיה ( שם הוא ומשפחתו ישבו בכיסוי זר ) וסגן ראש ה"צומת" . בשנת 1965 עבר מייק לשרת ביחידה המבצעית של המוסד - "קיסריה", תחילה כחבר בוועדת החקירה לבדיקת הנסיבות לנפילת הלוחם וולפגנג לוץ בידי המצרים, ובהמשך כמנהל מחלקת ההפעלה וסגן ראש היחידה . ב - 1 באפריל 1970 התמנה מייק למפקד "קיסריה" ובעשר השנים בהן פיקד על היחידה, הוא למעשה בנה את המיתוס שלה . מייק פרש מ"קיסריה" ב - 31 בינואר 1981 , ומהמוסד 3 חודשים בדיוק מאוחר יותר . לאחר פרישתו עבר מייק לניהול עסקים פרטיים, אך המשיך ללוות את היחידה ואת המוסד ככל שהתבקש . בשנים הללו זכה לצל"ש ראש המוסד מאיר דגן ז"ל ובתעודת הערכה על מפעל חיים מספר חודשים לפני שנפטר . ביום ראשון ה - 21 בספטמבר 2014 ( כ"ז באלול, תשע"ד ) נפטר מייק בביתו בחיק משפחתו . הותיר אחריו את אשתו פנינה, בנו דור, בתו שלי ונכדיו – אמנון, נוגה, אורי, יובל, מיקה, נדב ושחר . הוא נקבר בבית העלמין בקרית שאול . יהי זכרו המבורך שמור לעד . נולד ב - ט"ז באדר ב' תרפ"ז, 18 בפברואר 1927 נפטר ב - כ"ז אלול התשע”ד, 21 בספטמבר 2014 הררי ז"ל מיכאל ( מייק ) בן שרה ( לבית זובאק ) ויהושע הררי רוני רענן נולד בשם רנטו אבאסיס בטריפולי שבלוב לרחל ולקלמנטה אבאסיס . החיים בטריפולי באותם ימים היו שלווים, אך בעקבות מלחמת העולם השנייה ב - 1940 ובהתאם לחוקי הגזע של השלטון הפאשיסטי בהנהגת בניטו מוסוליני, הוא נאלץ להפסיק את לימודיו והוא רק בן 12 . הגרמנים, שנכנסו למדינה, התייחסו למי שעזרו לבריטים כאל אויבי הרייך השלישי . לפיכך, כנתינים וכבעלי דרכונים בריטיים אולצו בני משפחת אבאסיס לצאת מטריפולי . בשנת 1941 החל את מסע נדודיו עם משפחתו למחנות ריכוז שונים, שנמשך שלוש שנים, עד הגעתו למחנה הריכוז ברגן בלזן . במחנה הם חיו בסבל רב, בתנאים מחפירים ובתת תזונה . למרות זאת רוני היה חייב לספק את סקרנותו והתעניינותו בתחומים רבים . הוא לא בזבז זמן ובסיוע חבר משפחה למד אנגלית, נגינה, התנסה כשוליה של חייט ולמד גם קצת אלחוט, כל עוד התנאים אפשרו . בתום המלחמה שבה המשפחה המרוסקת ללוב . אביו לקה במחלת ריאות, ואחיו הגדול, שהוכה ועונה, חזר כשבר כלי . לכן רוני נטל את המושכות וחיפש דרך ללמוד ולהשתכר למחיית המשפחה . הוא עבד בשירות שדות התעופה כמתורגמן, שם הצליח לשפר את הידע שלו באלחוט . במקביל למד בבית ספר למסחר . כעבור זמן קצר אביו נפטר, והחיים בלוב הפכו לבלתי נסבלים ולמסוכנים . בשנת 1951 החליטה המשפחה לעלות ארצה . רוני גויס לצבא, לחיל הקשר, כאלחוטן . בסיום שירותו נקלט במשרד ושירת בנאמנות ובמסירות את המולדת . רוני היה טיפוס שקדן, מסודר, מאורגן ואסתטי, אהב את עבודתו והגדיל לעשות גם בתיקון ובשדרוג מכשירים . פעל ליצור סביבת עבודה נוחה, נעימה ויעילה לכולם . באישיותו היה קשוח ודרישותיו היו בלתי מתפשרות . במסגרת השירות יצא עם משפחתו לחמש שליחויות שארכו שלוש עד ארבע שנים באפריקה ובאירופה . במהלך שליחויות אלה נולדו ילדיו יעל, דרור, מאיר ועצמון . במשרד שירת נאמנה מעל 40 שנה . רוני נפטר בדיוק ביום נישואיו ה - 60 לעמליה, אשתו . יהי זכרו ברוך .
|
|