|
|
עמוד:58
/ מבט מל"מ / גיליון 83 / אפריל 2019 58 מלחמת ההתשה נותנת זריקת מרץ למודיעין השטח / אל"מ ( מיל ) בני מיכלסון המשך מעמוד קודם ענף שתכליתו לספק מודיעין למבצעים אלו ומודיעין על מנת ליצור מבצעים . הלחימה בשתי הגזרות, הן המערבית במצרים והן המזרחית בירדן חייבה מודיעין וחקר מטרות . ענף מחקר השטח שינה את צביונו, ומאמצו העיקרי נהפך לחקר התשתיות הצבאיות והאזרחיות של מדינות ערב . הוא הפך לספק המטרות והיעדים המרכזי של צה"ל במלחמת ההתשה . קבלת מטוסי הפאנטום בחיל האוויר הרחיבה באחת את יכולת תקיפת המטרות של צה"ל ( כל מטוס יכול לשאת עד 7 טון חימוש ) . ענף 1 נדרש לשנות את גישתו, ובמקום לעסוק במודיעין למבצעים מיוחדים, הוא נערך לייצור המוני של מטרות . שינוי זה חולל מהפך בחשיבה המערכתית לגבי מטרות והקצאת משאבים להן : המדור המצרי בענף 1 גדל מששה אנשים ל - 20 , ונעשה שימוש נרחב באנשי המילואים, שנקראו לתקופות ממושכות . צליחת מכשולי מים והתבצרות חדשה כשנערך צה"ל להפקת לקחי ששת הימים, סוכם כי מחלקת תו"ל תתן קדימות לצליחת מכשול מים כתוצאה מהגבולות החדשים . מחלקות המודיעין בשלושת הפיקודים ריכזו מאמצים להכנה, להתאמה ולעדכון של תיקי ועזרי השטח של האזורים שנכבשו, ושל אלה שמעבר לגבולות הפסקת האש . הסיורים בשטחים שנכבשו נערכו בתנופה רבתי, בצל חוסר הוודאות - עד מתי יישארו שטחים אלה בידי ישראל . הפעילות כללה סיורים, צילומים קרקעיים ואלכסוניים מהאוויר ופענוחם . מודיעין פיקוד הדרום בנה, בסיוע אנשי מקצוע מענף 1 , את "כוח קטרינה", שכלל צוותים ניידים למחקר וללימוד מרחב סיני ולהכנת תיקי גזרה וצירים . צוותים של צלמים, גיאולוגים, מפענחי תצ"א וקציני מודיעין "חרשו" כל שביל בסיני ועדכנו את המפות ואת עזרי המודיעין . הם עבדו מסביב לשעון מחשש לנסיגה אפשרית מהשטחים כבעבר . עוד הוכנו תיקי גזרה חדשים של אזורי פורט סעיד, איסמאעיליה וסואץ . פיקוד המרכז למד את הגדה המערבית והאיץ את הכנת העזרים לכיסוי של בקעת הירדן ושל העליות לרמות עמון וגלעד, בואכה עמאן . פיקוד הצפון השלים את הלימוד של רמת הגולן והחרמון, והחל להכין תיקי גזרה לבשן והחרמון הסורי, עד לאגן דמשק . בראש המשימות של מדור השטח במודיעין פיקוד הדרום עמדו תיקי הגזרה שתחמו את מרחב תעלת סואץ . התיקים נבנו בראייה מבצעית לאפשרות המשך הלחימה מערבה לתעלה, ושמותיהם ביטאו זאת : "סעדיה" ( על שם פורט סעיד ) , "ישמעאל" ( על שם איסמאעיליה ) ו"עבדיאל" ( על שם ג'בל עויבד בין סואץ לקהיר ) . לימים הוכן גם תיק "גושן" ( תיק קהיר ) . במרכז המחקר עמדה צליחת תעלת סואץ, נושא חדש שצריך היה ללמוד מהיסוד ובמהירות . במקביל הוכנו תיקי צירים ובהם כל הידוע על אפשרויות התנועה בצירי ההתקדמות המרכזיים מ"הקו הירוק" דרך לב סיני, בואכה אזורי החצייה בתעלה . המגמה הייתה להכין תיק שיאפשר לימוד מעמיק של נתיבי התנועה המרכזיים בסיני . אותרו וסומנו גם צירי תנועה במרחב החולי שממזרח לתעלה . צירים אלה נסללו והפכו לכבישים של ממש ובהם גם "כביש הרוחב", כ - 35 ק"מ ממזרח לתעלה . הצליחה חייבה גידול בתחום המודיעין ההנדסי, כיוון שחיל ההנדסה נקבע כאחראי על הנושא . הכנת התיקים, ניסויי העבירות, השהייה בשטח והתכנונים המבצעים חייבו הרחבה של רשת המיפוי למרחבי סיני ורמת הגולן, עד לקווי הפסקת האש ואף מעבר להם . לאחר מדידות שדה והרחבת הטריאנגולציה הקרקעית עד לתעלת סואץ, הוכנה טריאנגולציה אווירית לצפון סיני ובוצע מיפוי בקנה מידה של 50,000 : 1 לאזור זה לראשונה בהיסטוריה . בצד הכנת המפות והסבתן, מאוחר יותר, לרשת מרקטור הרוחבית הבינלאומית, נוצר הצורך לחדש ביחידת המיפוי 844 את מפות הקוד והשליטה ולהוסיף מפות עבירות לשריון לכיסוי המרחבים החדשים . פיקוד המרכז התמודד עם מציאות חדשה . נהר הירדן הפך לגבול בין מדינת ישראל לירדן וצריך היה ללמוד לצלחו . מעברו המזרחי של המכשול, בגדתו המזרחית של הירדן, נערך עיקר הכוח הירדני להגנה על עמאן . במרחב זה הקימו המחבלים אזור בסיס ששימש להתארגנות לביצוע חדירות לשטח ישראל ופיגועים, ואף לירי שטוח ותלול מסלול נגד ישובים בעמק בית שאן ובסיסי צה"ל . בהמשך עברו הערבה ואיזור אילת לאחריות פיקוד המרכז, בעוד פיקוד הדרום התרכז בסיני ובתעלת סואץ . בנסיבות אלה, מדור השטח במודיעין הפיקוד קיבל משימות רחבות היקף, בעיקר חקר ערוץ נהר הירדן כמכשול עבירות . כן בוצע מחקר שטח דקדקני להכנת תיקים של צירי עלייה לרמת הגלעד והרי עמון ולעמאן . נותחו נתיבי התנועה המאפשרים עקיפת הצירים העיקריים שעליהם הגן צבא ירדן . צוותים של צלמים, גיאולוגים, מפענחי תצ"א וקציני מודיעין "חרשו" כל שביל בסיני ועדכנו את המפות ואת עזרי המודיעין . הם עבדו מסביב לשעון מחשש לנסיגה אפשרית מהשטחים כבעבר . 5 עמוס גלבוע, מר מודיעין, ידיעות ספרים, ת"א, ,2013 עמ' 445 . 6 ראיון עם הנס לודוויג שטרים "לוץ", ראש ענף 1 במלחמת ששת הימים, 25 בפברואר 2008 . 7 בסיוע מדענים ומומחים מהטכניון האוניברסיטאות והממסד הממלכתי במדינת ישראל . גלבוע, שם, עמ' 370 . 8 אליהו דקל – דליצקי, מודיעין תלוש מהקרקע, אלקנה, ,2010 עמ' 164 . 9 רס"ן דוד שיפר, רל"ש ראש מה"ד, פגישת רמ"ח תו"ל עם ראש מה"ד – סיכום פגישה, 23 נובמבר 1967 . 10 עודד גרנות, חיל המודיעין, צה"ל בחילו, מעריב, ת"א, ,1981 עמ' 89 .
|
|