|
|
עמוד:47
המשך בעמוד הבא ניסן תשע"ט / גיליון 83 / מבט מל"מ / 47 העבודה הסבוכה להקמת שירות המודיעין הצבאי / תא"ל ( מיל' ) ד"ר דני אשר וליקוט מידע ממקורות גלויים, דוגמת עיתונות . על כל סוג מקורות הופקדה יחידה חדשה . ההתמחות בסוג אחד והניסיון שנרכש במלחמה שיפרו במידה ניכרת את טיב המידע ואת המודיעין המופק ממנו . בדומה לכך למדו חילות האוויר והים, החילות המסייעים ( תותחנים והנדסה ) ויחידות השדה לנצל את אמצעי האיסוף העצמיים שלהם . במרבית החטיבות והגדודים הוקמו יחידות סיור . בחלקם התחברו סיירי הגדודים לקווי הטלפון של האויב וצותתו להם, וקציני המודיעין ניצלו את יכולת הסיור והתצפית מהאוויר כדי להשלים ידיעות שהגיעו מסיורים קרקעיים . בתום ההפוגה הראשונה, מ - 10 עד 18 ביולי נערך "מבצע דני", הראשון במבצעים הגדולים של צה"ל במלחמה . מטרתו הייתה לכבוש את הערים הערביות לוד ורמלה ואת לטרון, ולהשתלט על אזור מערבית לרמאללה . המבצע חייב מודיעין אמין בהיקף נרחב, אך חרף היקפו, מקורות המודיעין היו עדיין מוגבלים ותרומתם לא הייתה מכרעת . נעשה שימוש במקורות אנוש ערביים, שמסרו רק דיווחים מעטים וכלליים מאוד . עם כיבוש רמלה החל תחקור השבויים והידיעות שנאספו הועברו למטה המבצע . האיסוף הקרבי הופעל ביוזמת החטיבות ולצורכיהן המידיים, בעיקר באמצעות תצפיות וסיורים . ממצאיו שימשו בסיס להערכת המצב, לקבלת החלטות ולניהול הקרב . גם דיווחי הכוחות שהיו במגע אש תרמו להכרת האויב על כל מרכיביו . למבצע לא הוקצו מטוסים לצורכי סיור אווירי ולא הופעלה מערכת האזנה מאורגנת . הקמ”נים החטיבתיים האזינו בצורה חובבנית לרשתות אקראיות, שפעלו בתחום התדרים במכשירי הקשר של החטיבות והגדודים . למטה המבצע הגיעו דיווחים שהתבססו על שידורים גלויים של תחנות שידור וסוכנויות ידיעות ערביות . חוליות האזנה שילבו בעבודתם את מרכז ההאזנה ביפו . האזנה לרשתות הלגיון העבר - ירדני, שהקוד שלהם נשבר, סייעה רבות להצלחת המבצע ולכיבוש לוד . ביולי 1948 פעלו כוחות צה"ל בצפון במסגרת "מבצע דקל", נגד צבא ההצלה בגליל המערבי והתחתון . במבצע השתפרה מאוד עבודת המודיעין של מפקדת המבצע, מפקדת חטיבה 7 . באמצעותה הגיעו ידיעות לגבי היערכות האויב, המיקוש במרחב וצירי התנועה לתגבורות אפשריות . את רוב הידיעות העבירו אנשי הש"י, שהיו קשורים למקורות בעדה הדרוזית . הידיעות בדבר פינוי שפרעם ונסיגת רוב הכוחות המגנים לעבר נצרת הביאו לשינוי - ולהעברת המאמץ העיקרי מהשתלטות על הגליל המערבי לטובת כיבוש ציפורי ונצרת . כיבוש זה הניב שבויים רבים ומסמכים בדבר התארגנות צבא ההצלה וכוחות לוחמים בגליל התחתון . משתמו קרבות ההגנה התארגן צה"ל והקים ארבע חזיתות בפיקוד אלופים על מרחבי הלחימה . במפקדות נבנו מחלקות מודיעין, שריכזו את עבודת המודיעין במרחב שבאחריותן . כדי לאפשר ניוד החטיבות הלוחמות בין גזרות, נבנו בחזיתות מחוזות שנותרו אחראיים על מרחבים גיאוגרפיים . הקביעות בשטח וההיכרות הממושכת איפשרו עבודת מודיעין מעמיקה . חיל האוויר הצטייד במטוסי צילום, והכנותיו הקדחתניות סייעו לחודש ספטמבר להצטיין במספרן הרב של טיסות צילום . היחידות נהנות ממודיעין משופר ארגונו מחדש של המודיעין הצבאי נשא פרי במבצעים האחרונים של המלחמה . התשתית המודיעינית שהונחה לקראתם הייתה משופרת לאין ערוך מזו שעמדה לרשות המטכ"ל והכוחות בשלבים הקודמים של המלחמה . תמונת האויב שהציג המודיעין למתכנני המבצעים בדרג המטכ"ל והחזית הייתה קרובה למציאות . האיסוף שליווה את המבצעים בנגב ובגליל, ובעיקר הישגי ההאזנה לרשתות הקשר, נתנו למטכ"ל ולמפקדים תמונה על כוונות האויב ועל מהלכיו . תמונה זו אפשרה לצה"ל למנוע ממנו להיערך מחדש לאחר שתוכניותיו שובשו . מהלכי המבצעים האחרונים של מלחמת העצמאות הצביעו על התקדמות ניכרת בהתפתחות המודיעין בדרג החזית והחטיבה . הקמ"נים צברו ניסיון בהפעלת גורמי מודיעין השדה ובניתוח ממצאיהם . יכולת האיסוף העצמית השתכללה, עם הוספת חוליות האזנה וצוותים של חוקרי שבויים לחטיבות . בסיסי האזנה שירתו את מפקדות החזית, ופעלו על פי הנחיותיהן . הם האזינו גם לרשתות של רמות נמוכות, כולל לערוצי תקשורת בין מפקדות הגדודים לפלוגות . גם חופש הפעולה של חיל האוויר מעל זירת הקרבות איפשר הסתייעות בצילומי אוויר מעודכנים ובסיורי אוויר . כתוצאה מכך נהנו היחידות, בשלבי התכנון המפורט ובמהלך הקרבות, ממודיעין התשתית המודיעינית שהונחה לקראתם הייתה משופרת לאין ערוך מזו שעמדה לרשות המטכ"ל והכוחות בשלבים הקודמים של המלחמה . יגאל אלון . באדיבות ארכיון מוזיאון הפלמ"ח . 1 יואב גלבר, ניצני החבצלת, עמ' 958 – 959 . צמיחת החבצלת ע' 164 .
|
|