|
|
עמוד:יד
יד אדם בלתי מעשי ביולי ,1922 אחרי שנים של התחבטויות והתלבטויות, החליט צ'סטרטון לקבל עליו באופן רשמי את הקתוליוּת . עד לאותו זמן נמנע מנטישתה הסופית של הכנסייה האנגליקנית, מחשש שיסב בכך עגמת נפש לבני - משפחתו, ובעיקר לרעייתו . 24 ואולם, לאחר שעבר את כל הטקסים הנדרשים, בהדרכתו של ידיד המשפחה האב ג'ון אוקונור ( שעליו התבססה דמותו הספרותית של הבלש החובב, האב בראון ) , חש כי סוף - סוף מצא את מקומו . צ'סטרטון, שהיה ממילא מליץ יושר של "הדת הישנה", נרתם לשירותה במשנה מרץ . אפשר שהפגין התלהבות - יתר ; מבקריו טענו כי בחר להעלים עין מפגמיה של הכנסייה שעמה הזדהה . בוטה מכולם היה הסופר ג'ורג' אורוול, שתיעב את הנצרות הקתולית עד לשורש נשמתו : צ'סטרטון היה כותב בעל כשרון ניכר שבחר לדכא הן את רגישותו והן את יושרו האינטלקטואלי לטובת תעמולה קתולית . במשך כעשרים השנים האחרונות לחייו, כל התפוקה שלו הייתה למעשה חזרה אינסופית על אותו דבר . . . כל ספר שכתב, כל פסקה, כל משפט, כל מקרה בכל סיפור, כל חלק מדיאלוג, חייב היה להוכיח מעל לכל ספק את עליונות הקתולי על הפרוטסטנט או הפגאני . 25 צ'סטרטון אכן נהג כמטיף בלתי נלאה . ב - 1932 הועמד לרשותו מדיום נוסף להנחלת השקפותיו — הרדיו . אף שקולו הגבוה לא ניחן באיכויות רדיופוניות, צ'סטרטון ניצל היטב את הבמה שעמדה לרשותו . דרשותיו, ששודרו בבי - בי - סי, זכו לקהל מאזינים גדול ונאמן, שחלק מהם לא קרא מעולם את כתביו . חריפ ו תו ה אינ טלקט ואלית של צ'סט רטון לא קהתה גם בש נותיו האחרונות . כשגמר אומר לייחד ספר להוגה הדעות הנוצרי הגדול תומס אקווינס, הכתיב מחצית מן החיבור למזכירתו, דורותי קולינס, מבלי להיעזר כלל במקורות משניים . בשלב זה תקפו אותו היסוסים, והוא ביקש ממנה לסור לעיר ולרכוש עבורו מחקרים נוספים בנושא . כששאלה אותו מזכירתו באילו מחקרים מדובר, השיב "איני יודע" . קולינס שבה מלונדון ועמה השלל המבוקש, אולם צ'סטרטון רק עלעל בחפזה בערימת הכרכים, ולאחר שבא, כמדומה, על סיפוקו, הכתיב לה את יתרת הספר מבלי להציץ בהם שוב . למרות גישתו הבלתי אקדמית בעליל, סנט תומס אקווינס ( St . Thomas Aquinas ) , שהתפרסם ב - ,1933 זכה לשבחים רבים . הפילוסוף אטיין ז'ילסון,
|
|