|
|
עמוד:יג
יגמבוא חדש, בעל גוון אישי יותר — גֵ'יי - קֵייס ויקלי 22 — אולם גם מהלך שיווקי זה, שצ'סטרטון נאלץ לנקוט בעל כורחו, לא הצליח להגדיל את תפוצתו הדועכת של השבועון . אחרי המלחמה הוצף צ'סטרטון בהזמנות לתור ארצות שונות, ששמעו הגיע עדיהן . ביקוריו באירלנד, בארצות - הברית, בקנדה, בפולין ובאיטליה עוררו עניין עצום, שהפתיעו עד מאוד ; בייחוד היה משועשע לנוכח המהומה התקשורתית שליוותה את שני סיורי ההרצאות שערך בערי אמריקה . מסעותיו לא פסחו גם על ארץ הקודש : ב - 1919 קיבל את הצעתו של מוציא לאור לכתוב ספר "רומנטי ודתי" על ירושלים, ויצא לפלשתינה המנדטורית, שבה שהה חודשיים תמימים, בחברת רעייתו . הוא פקד את המקומות הקדושים לשלוש הדתות, נפגש עם מקומיים והוזמן להתרשם מהישגיה של ההתיישבות היהודית המודרנית . ב אוטוביוגרפיה הוא חולק עם הקורא חוויה אחת שנחקקה בזיכרונו בעקבות טיול מודרך שערך בארץ, בלוויית אדם שהוא מתאר כ"ציוני קטן וקנאי" : הוא הצטייר בעיניי בתחילה כמין משוגע לדבר אחד, מן הסוג המשיב להצהרה, "זהו יום יפה", במענה הלהוט, "אה, כן, האקלים פשוט מושלם עבור המפעל שלנו" . אבל התחלתי לחוש אהדה לרומנסה שלו ; וכאשר אמר, "זוהי ארץ נפלאה ; הייתי רוצה לטמון את שיר השירים בכיסי ולתור בה" ידעתי שאין זה משנה אם יהודי הוא או גוי, מטורף או שפוי — שנינו קורצנו מאותו החומר . הארץ הנפלאה הייתה שממה מרשימה למראה של טראסות סלעיות המשתרעות עד האופק ; אף נפש חיה לא נראתה בשטח מלבדנו ומלבד הנהג, ענק בעל גבינים שחורים, דוגמה לטיפוס יהודי נדיר אך אמיתי לחלוטין שכבר העמיד מספר מתאגרפים מהוללים . הוא היה נהג מצוין ; ומן הידועות היא באותם מחוזות שמכונית פורד יכולה להגיע לכל מקום אם רק תתרחק מן הדרכים . כשיצא מן הרכב כדי לפנות כמה אבנים מדורדרות מן הדרך שלפנינו, מצאתי לנכון לציין את יעילותו . הפרופסור כהה העור שישב לצדי הוציא ספר מכיסו ואמר ביבושת, "כן, אני מכיר אותו באופן שטחי ; בינינו, אני חושב שהוא רוצח, אבל לא רציתי לחטט" . הוא המשיך לקרוא אז בשיר השירים, והתענג על ריח התבלינים הנישא מן הקרקע כשרוח הדרום מנשבת בגן . השעה הייתה מלאה בשירה, וגם אירוניה לא חסרה בה . 23
|
|