|
|
עמוד:יא
יאמבוא צ'סטרטון אקדח ומחסניות . בהסבר שסיפק למעשה מתמיה זה ב אוטוביוגרפיה ( Autobiography ) יש יותר משמץ של משובה רומנטית : היו שראו בדברים אלו מתנות נישואים ייחודיות שמעניק החתן לעצמו ; ולולא הכירה אותו הכלה היטב, אני מניח שהייתה שוגה במחשבה כי הוא טיפוס אבדני או רצחני, או, גרוע מכל, מתנזר מאלכוהול . אבל הם נדמו בעיניי לדברים הטבעיים ביותר בתבל . לא רכשתי את האקדח על מנת לשלוח יד בנפשי או לרצוח את רעייתי ; מעולם לא הייתי מודרני כל כך . קניתיו ברוח ההרפתקנות של עלומיי, מתוך כוונה כללית לגונן על אשתי מפני הפיראטים השורצים בוודאי בנורפולק . . . ככלות הכל, התגוררו שם משפחות רבות בעלות שמות דניים . 15 צ'סטרטון לא נדרש, בסופו של דבר, להוכיח את אומץ לבו כנגד שודדי ים ויקינגים בנורפולק המודרנית, אבל מסירותו לפרנסס לא ידעה גבול — וכמוה גם תלותו בה . מאחר שלקה בפיזור דעת נאלץ להיעזר לעתים קרובות ברעייתו . "אני במרקט הארבורו", כתב לה פעם אחת בטלגרמה . "היכן אני אמור להיות ? " "בבית", השיבה . 16 למרבה הצער, אף שבני - הזוג אהבו ילדים ואירחו אותם תכופות בביתם, לא עלה בידם להעמיד צאצאים . ב - 1900 הוציא צ'סטרטון לאור את ספרו הראשון, קובץ שירי איגיון שזכה לפופולריות רבה . שנה לאחר מכן, בדצמבר ,1901 פרסם את המשיב ( The Defendant ) , אסופה של מסות קצרות ושנונות שבה כבר ניכר סגנונו הפרוזאי הייחודי . העיתונות הבריטית זיהתה את כשרונו של צ'סטרטון ופתחה בפניו דלתות נוספות . ב - 1901 החל לכתוב ביומון הנפוץ דיילי ניוז 17 — שיתוף פעולה שבא אל קצו כעבור שתים - עשרה שנים, לאחר שחיבר שיר הומוריסטי בגנות הקקאו ( שהוא תיעב ) ועורר עליו את חמתו של ג'ורג' קדבורי, בעליו של העיתון ויצרן שוקולד מפורסם . לעומת זאת, הטור הקבוע שכתב עבור אילוסטרייטד לונדון ניוז 18 התפרסם לאורך תקופה של שלושים שנה, עד אחרית ימיו ממש . תפוקתו הפובליציסטית והספרותית של צ'סטרטון הלכה וגברה, ועמה גם להיטותו לקרוא תיגר על ההשקפות המודרניות האפנתיות : האתיאיזם, המטריאליזם, האימפריאליזם, הליברליזם, הסוציאליזם ותורת האבולוציה . לאחר שניסח כתב אישום מפורט כנגד שורה ארוכה של אנשי רוח ומדינאים בני - זמנו בספר כופרים ( Heretics ) , שהתפרסם ב - ,1905 גמר אומר בדעתו
|
|