|
|
עמוד:14
משפט ושיטור : זכויות אדם וסמכויות משטרה 14 האזנת סתר היא, אכן, כלי רב עוצמה במאבק רשויות אכיפת החוק בפשיעה החמורה, ואף על פי כן המחוקק מגביל את השימוש בכלי זה שכן הוא מעוניין להבטיח שהוא לא ינוצל לרעה ושלא תתרחש פגיעה לא מידתית בזכויות היסוד של האזרח . 6 פרסום שמות של חשודים ונאשמים והזכות לשם טו ב מעורבותו של אדם בהליך פלילי, בתחילה כחשוד ואחר כך כנאשם, היא זירת התנגשות בין עוד שני ערכים מרכזיים בדמוקרטיה — פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת, מחד גיסא, והזכות לכבוד ולשם טוב, מאידך גיסא . שמו הטוב של אדם הוא אולי הנכס היקר ביותר שלו ; פגיעה בו היא בראש ובראשונה פגיעה בכבודו . הפגיעה בשם הטוב חמורה בעיקר מפני שחשודים ונאשמים נהנים מחזקת החפות, ופרסום שמם בטרם הורשעו דן אותם לכף חובה במשפט הציבור . יתר על כן, הנתונים מלמדים שנגד הרוב המכריע של החשודים אין מוגש כתב אישום ; רבים מהם נאלצים להמשיך בחייהם מלוּוים בכתם המעורבות שלהם מן העבר בהליך פלילי . החוק העיקרי שעוסק בכללי פרסום שמם של מעורבים בהליך פלילי ( חוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984 ) רואה בפומביות הדיון ערך משפטי וחברתי . בה בעת הוא מציב מגבלות באמצעות איסור פרסום שמו של חשוד בטרם הובא לפני שופט או במקרים שהפרסום עלול לגרום לחשוד נזק חמור . 7 שוויון לפני החוק השוויון לפני החוק, כערך כללי, אינו מוגן בחוק ואכיפה בררנית ( למעט בחוקים מיוחדים ) , אך ניתן לו מעמד מיוחד בפסיקה . מערכת אכיפת החוק אינה מסוגלת, מעשית, לאכוף את החוק במידה שוויונית, ולכן התפתחה גישה המסדירה אכיפה לא שוויונית . שני מושגים בסיסיים מרכיבים גישה זו : אכיפה חלקית מותרת ואכיפה בררנית ( או סלקטיבית ) אסורה ( מבוססת על קריטריון פסול, כפי שמוזכר בהלכת זקין — למשל, גזע, מין, דת או עמדות פוליטיות ) .
|
|