|
|
עמוד:12
משפט ושיטור : זכויות אדם וסמכויות משטרה 12 ברורים לניהול החקירה ומעמיד לרשות הנחקר זכויות, בכללן הזכות להימנע מהפללה עצמית ( זכות השתיקה ) והזכות להיוועץ בעורך דין . פגיעה באחת מהזכויות נחשבת פגיעה בהליך ההוגן, ובית המשפט עלול לפסול ראיה שהושגה אגב פגיעה בזכות חוקתית, גם אם הראיה ראיית אמת היא . גישה זו — המכונה דוקטרינת הפסילה הפסיקתית — נועדה לשמור על הגינות בסיסית ולמנוע הרשעת שווא . אשר לתחבולות חקירה, ההלכה אינה פוסלת שימוש בתחבולות חקירה, אף שבחלקן יש מצג שווא . התנאי לקבילותה של ראיה ( בעיקר הודיה ) שהושגה בתחבולת חקירה הוא שהשגתה לא באה בעקבות פגיעה בהליך הוגן ובעיקר לא פגעה בזכות השתיקה . אם וכאשר הפעילה המשטרה תחבולת חקירה, ההחלטה אם להודות בעברה צריכה להיות פרי החלטה מודעת של הנחקר ולא כתוצאה מלחץ שאינו מותיר לו מרחב החלטה . 4 זכות הקניין חוקי חילוט רכוש קיימים בדברי חקיקה רבים . וחילוט רכו ש עד תחילת המאה ה - 21 נועדו חוקים אלה בעיקר לחילוט חפצים ששימשו לעברה ( למשל בסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי ( מעצר וחיפוש ) [ נוסח חדש ] , התשכ"ט - 1969 ) או כלים לשימוש בסמים מסוכנים ( לפי סעיף 36 לפקודת הסמים המסוכנים [ נוסח חדש ] , התשל"ג - 1973 ) או לחילוט והחרמת מכשירים ששימשו למשחקי הימורים ( על פי סעיף 234 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 ) . עם הצטרפות מדינת ישראל לאמנת פלרמו בשנת 2000 , שדרשה מכל מדינה לחוקק חוקים נגד הפשיעה המאורגנת והחמורה, החמיר המחוקק הישראלי את המאבק בפשיעה החמורה ונחקקו חוקים שהעמידו לרשות מערכת אכיפת החוק סמכויות מרחיקות לכת של חילוט רכוש הקשור לביצוע עברה ( למשל, חוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 ; חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג - 2003 ; חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עברות, התשס"ה - 2005 ) . אין חולק על כך שעבריין אינו קונה זכות קניינית על הרכוש שעשה בעת ביצוע עברה . לפיכך התערבות המחוקק ותפיסת רכוש שהושג בעברה אינן נחשבות עונש אלא מעין החזרת המצב לקדמותו . המטרה היא להעביר מסר מרתיע לעבריינים הפוטנציאליים — שהם לא יוכלו לעולם ליהנות מפרי מעלליהם ;
|
|