|
|
עמוד:8
משפט ושיטור : זכויות אדם וסמכויות משטרה 8 לכך שאנשים משתפים פעולה עם המשטרה היא שהם רואים בה רשות חוקית ולגיטימית שראוי לציית לה . לפי טיילר, אין די בכך שהמשטרה פועלת מכוחו של חוק ושיש לה סמכויות ביצוע נרחבות ; עליה להיות גם ראויה לתפקידה בעיני הציבור . הישגים והצלחות במאבקה של המשטרה בפשיעה אכן תורמים ללגיטימיות הציבורית שלה, אך גורם משמעותי אפילו יותר בעיצובה של הלגיטימיות הוא הדרך שהמשטרה, כארגון, והשוטרים, כנציגי הארגון, מבצעים את עבודתם . המחקרים אינם מותירים מקום לספק באשר לזהותו של הגורם העיקרי בעיצוב הלגיטימיות של המשטרה בעיני הציבור — "הוגנות ההליכים" ( procedural justice ) . רוב מגעה של המשטרה הוא עם הציבור הנורמטיבי שומר החוק, והוא ייתן אמון במשטרה רק אם ירגיש כי במגעים עמה ניתנת לו ההזדמנות להבהיר את עמדתו ולקבל הסבר, אם ישתכנע בָּאי - משוא פנים של נציגיה, אם יקבל יחס מכבד, ואם ימצא שנכון לו לתת אמון במניעים של מקבלי ההחלטות במשטרה . הוגנות הליכים היא גם שימוש הוגן בסמכויותיה וביצוע תפקידיה מתוך שמירה על זכויות האדם . המ ע מד ה חו קתי כאשר בוחנים את התפתחות רעיון זכויות האדם של ז כו יו ת ה א ד ם והשפעתו על חקיקת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, נקודת המוצא ההיסטורית היא חתימת המלך האנגלי ג'ון על המגנה כרטה בשנת 1215 , מסמך שנחשב אבי החוקות המודרניות ( בכללן החוקה האמריקנית, הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות האדם משנת 1948 והאמנה האירופית לזכויות אדם משנת 1953 ) . חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו הישראלי שואב את השראתו ממניפסטים אלה ודומיהם ונמצא בבסיס המהפכה החוקתית בישראל . השפעתו על החקיקה המכבדת זכויות אדם עצומה . דוגמאות לכך הם חוק סדר הדין הפלילי ( סמכויות אכיפה — מעצרים ) , התשנ"ו - 1996 ( חוק המעצרים ) , שהביא לקיצור שעות המעצר ללא צו, וחוק סדר הדין הפלילי ( סמכויות אכיפה — חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי ) , התשנ"ו - 1996 ( חוק החיפושים ) , שהסדיר את נוהלי החיפוש, ובייחוד את ההתחשבות בהתנגדותו של חשוד לחיפוש פולשני בגופו, שאפילו בית המשפט אינו רשאי לכפות אותו בצו . גם חוקים כמו חוק הסנגוריה הציבורית,
|
|