|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 123 : רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה 3 . ביקורת שיפוטית חלקית הפרישׂה בישראל של ביקורת שיפוטית על היתרים שונים למעקבים מקוונים היא חלקית . החוק פוטר את רשויות הביטחון המבקשות צו האזנת סתר מפנייה לבית המשפט ומסתפק בהיתר למפרע מאת השר, ובמקרים דחופים — די בהיתר בדיעבד ובתנאי שהפעלת סמכויות אלו מדוּוחת ליועץ המשפטי לממשלה . במקרים דחופים גם היתר להאזנות סתר למטרת מניעת עבירות וגילוי עבריינים אינו טעון צו שיפוטי אלא אם כן נדרשת הארכתו . חוק האזנת סתר פוטר סוגים מסוימים של האזנות מדרישה להיתר כלשהו, ואפשר שיש בהם גם ההסדר החוקי המאשר איסוף מידע גלוי ברשת, לרבות מרשתות חברתיות . ביקורת שיפוטית בישראל על השגת נתוני תקשורת ואיסופם מוגבלת למקרים שאינם דחופים, שבהם המשטרה נדרשת לנתוני תקשורת למטרות חקירה ואכיפת חוק . אין כל הוראה האוסרת על המשטרה להשתמש בטכנולוגיות של איסוף נתוני תקשורת שאינן כרוכות בפנייה לבעלי רישיון בזק . אין כל דרישה לצו שיפוטי המתיר פעילות של איסוף נתוני תקשורת ( על דרך של יירוט עצמאי, גישה מקוונת או בקשה עיתית ) שעושה שירות הביטחון הכללי . יתר על כן, ניתן לפרש את לשון החוק כך שהוא אינו מתנה כלל את האיסוף של נתוני תקשורת בהיתר ( מאת ראש השירות ) אלא רק בעצם השימוש במידע . הגם שסקירת הדין המשווה מעלה כי גם במדינות אחרות אין ביקורת שיפוטית גורפת על פרקטיקות של מעקב מקוון, נראה כי היא רחבה מזו המקובלת בישראל . למשל, גם בגרמניה וגם בארצות הברית פעילות איסוף של נתוני תוכן ותקשורת למטרות מניעת פשע ואכיפת חוק כפופות על פי רוב לביקורת שיפוטית . כמו כן בשתי המדינות יש הסדרים לבחינה שיפוטית או מעין - שיפוטית של היתרים להאזנות סתר לתכליות ביטחוניות . עם זאת ביקורת שיפוטית אינה חזות הכול . בחינה אמפירית של נתוני הבקשות של משטרת ישראל לקבלת צווים מכוח חוק האזנת סתר וחוק נתוני תקשורת מלמדת כי שיעור הבקשות שנדחו בבית המשפט נמוך מ - % 5 . 0 לאורך כל התקופה המדווחת . תמונה דומה של שיעור דחייה נמוך עולה גם מדיווחי מינהלת בתי המשפט בארצות הברית בעניין בקשות להאזנות סתר למטרות אכיפת החוק ומניעת פשיעה . יש להיזהר מלהסיק מממצאים אלו כי מנגנון ביקורת שיפוטי אפריורי על האזנות סתר הוא לכאורה לא יותר מחותמת גומי, שכן בית המשפט
|
|