|
|
עמוד:11
תקציר 11 שהם מידע הקשור בתקשורת שאינו התוכן שלהּ, אך יש בו ללמד, בין השאר, על הצדדים לתקשורת, על מיקומה ועל הזמנים שבהם נתקיימה ) מטעם ספקיות התקשורת, כפי שניתן למצוא בדיני האיחוד האירופי ובדין הבריטי והגרמני . גם באשר לפעילות של כריית מידע בהקשר הנידון — הפעלת טכניקות סטטיסטיות על מאגרי מידע שהושגו באמצעות מעקב מקוון, לרבות הצלבתם עם מאגרי מידע ממשלתיים אחרים — כמעט שאין בחוק הישראלי התייחסות כפי שיש בדין הזר . ( במקרים מסוימים הדין האירופי מגביל קבלת החלטות המתבססת על נתונים שמקורם בפעילויות עיבוד מידע אוטומטיות ללא יכולת התערבות אנושית, גם בהקשרים של אכיפת חוק . ) נראה כי בדין הישראלי טרם נבחנה ההסמכה לאיסוף מודיעין גלוי ( אוסינט ; ) OSINT ברשתות תקשורת . מודיעין גלוי מסורתי, אשר נשען על מקורות תקשורת המוניים גלויים, מטבעו ומטיבו אינו נדרש כלל להסמכה . אולם מודיעין גלוי שנוסף על מקורותיו אלה משתמש גם בפרסומים פומביים ברשתות חברתיות אפשר שיידרש להסמכה בחוק . מעקב המוני אחר פעילות אינדיווידואלית גלויה של משתמשים ברשתות חברתיות, לרבות ניתוחו באמצעים ממוכנים, עלול להביא לפגיעה של ממש בפרטיות . הגם שגופים פרטיים מפעילים פרקטיקות דומות למטרות מסחריות, הכוח העדיף של המדינה עלול גם לגרום פגיעה חריפה יותר בפרטיות וגם להביא להשלכות מעשיות חמורות יותר לתוצרי המודיעין הגלוי . 2 . כללים חשאיים והיעדר שקיפות אשר לפעילות המעקב ששירות הביטחון הכללי ( שב"כ ) מבצע ברשתות תקשורת — החקיקה הקיימת מאפשרת לממשלה מרחב שיקול דעת בקביעת הכללים המסדירים אותה ואת ההוראות הניתנות לבעלי רישיון בזק ( רישיון למתן שירותי תקשורת, בכלל זה שירותי טלפוניה, אינטרנט וסלולר ) בעניין סיוע לכוחות הביטחון ( גם משטרת ישראל ) . כללים אלו, וגם חלק מהביקורת הפרלמנטרית והמינהלית עליהם ועל פעילות המעקב ברשתות התקשורת, הם חשאיים . אומנם בחשאיות זו יש כדי לאפשר גמישות פרשנית והתאמת הדין לצורכי השעה ולצרכים המבצעיים הדוחקים, אלא שפרשנות גמישה וחשאית, שסבירותה אינה עומדת למבחן הציבור, עלולה להוביל לפריצת גדרות .
|
|