|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 123 : רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה אלא שלצד יתרונותיו של מודיעין שמקורו במעקב מקוון ברשתות תקשורת יש להביא בחשבון גם את הפגיעה הניכרת בפרטיותם של מושאיו . במעגל הנפגעים נמצאים לא רק היעדים המודיעיניים שפרטיותם מופרת אלא גם אותם אנשים הבאים עימם במגע . יתר על כן, כאשר מופעלות שיטות של איסוף גורף ( , ) bulk collection השואבות כמות עצומה של נתוני תקשורת ותוכן מעורק תקשורת מרכזי בלי לצמצם אותו ליעד מודיעני מסוים, מעגל הנפגעים גדל דרמטית . הפגיעה בפרט בשל מעקב מקוון אינה מוגבלת לפגיעה בזכות לפרטיות . גם תחושת החירות הכללית עלולה להיפגם וחופש הביטוי להצטמצם בשל האפקט המצנן שמעקב שכזה מייצר . כאשר פלוני יודע שהוא במעקב, או אפשר שיהיה במעקב, הוא צפוי למשטר את התנהלותו בהתאם . מופעים אחרים של מעקב מדינה טכנולוגי שתכליתם המוצהרת אינה התמודדות עם הטרור מעוררים דיון ער בציבוריות הישראלית . "חוק האח הגדול" וחוק המאגר הביומטרי זכו לדיון בתקשורת, ושניהם מצאו את דרכם לבית המשפט . לעומת זאת שיח על הכללים המסדירים את המעקב המקוון לתכליות ביטחוניות כמעט שאינו קיים, ובייחוד חסר שיח המציע בחינה של הדין הקיים ושל מידת התאמתו למציאות החברתית והטכנולוגית בת זמננו . מ ס ק נ ו ת ע י ק ר י ו ת 1 . אי - אסדרה של סוגיות מהותיות בחינת הדינים הישראליים החלים על מעקב מקוון ברשתות תקשורת מעלה כי הדין הישראלי סובל מתת - אסדרה בשורת סוגיות שהדין המשווה נותן להן מענה . למשל, הדין הישראלי נעדר איסור כללי על פעילות של איסוף תקשורת גורף ( ) bulk collection שבצידו אסדרת מקרים יוצאי דופן שבהם אפשר שפעילות זו תותר, בכפוף לקריטריונים של מידתיות וצורך מוחלט . כמו כן, עדיין לא הוסדרה התחולה הטריטוריאלית של דיני המעקב המקוון הישראליים . יוצא שהשאלה בדבר המותר והאסור בתקשורת שמחוץ לתחומי מדינת ישראל, לרבות בשטחים מעבר לקו הירוק שבשליטת מדינת ישראל, עומדת בעינה . נוסף על כך, אין בחוק הישראלי הסדרים להגבלת תקופת שימורה של תעבורת התקשורת ( אם זה תוכן התקשורת עצמה ואם נתוני תקשורת, metadata ,
|
|