|
|
עמוד:10
10 מבוא את הארכאולוגיה של אימפריות ואשר התמקדו בשאלות כגון, כיצד הושפעה האוכלוסייה המקומית מהאימפריה השלטת ובאיזו מידה היא השפיעה על עיצוב 4 המערכת האימפריאלית . בעשור האחרון, בעקבות מחקר מכלול כלי החרס בסגנון המצרי שנמצא בארץ, וכן פרסום ממצאי חפירות ארכאולוגיות באתרים כמו תל בית שאן ותל אפק, החל להסתמן שינוי בגישת המחקר לאימפריה המצרית בכנען ולמגעיה עם התושבים המקומיים . תשומת הלב הוסטה לעדויות על פעילות משותפת של מצרים ומקומיים במרכזי השלטון, לחשיפה ההדדית של שתי התרבויות זו לזו ולתהליכי 5 עיצוב הזהות של הקבוצות שהתקיימו אז בכנען . על כך יש להוסיף את השינוי בנקודת המבט הרווחת במחקר האגיפטולוגי על היחסים בין מצרים לאזורים הסובבים אותה, ובין המצרים עצמם לקבוצות ה'זרות' שישבו בעמק הנילוס ובדלתא . הדגשת ייחודיותה התרבותית של מצרים והתבדלותה מסביבתה הוחלפה - בבחינה מקרוב של ההשפעות הזרות על מצרים, הקשרים היום יומיים בין מצרים ל'זרים', וההבדל בין הרטוריקה הבדלנית של מוסדות השלטון ( כפי שהיא מתבטאת בעיטורי מקדשים וארמונות המציגים 'זרים' במראה סטראוטיפי ) למגוון 6 העדויות הספרותיות והמנהליות על יחסים בין קבוצות האוכלוסייה השונות . תהליך דומה חל גם בארכאולוגיה של ההתיישבות הפלשתית . הגדרתם של כלי החרס בסגנון האגאי ובייצור המקומי ופרשנותם כמשקפים את התיישבות הפלשתים הן הבסיס לדיון במחקר, שבו עיקר המחלוקת היא על אופיים של המתיישבים — קולוניאליסטים אירופיים "מתורבתים" או פולשים אלימים שהביאו 7 חורבן לתרבות הכנענית המשגשגת . גישות חלופיות לפרדיגמה המקובלת הצביעו על ההמשכיות בתרבות החומרית באזורים השונים ועל הבעייתיות הנובעת מניתוח הנתונים הארכאולוגיים בהסתמך על פרשנות היסטורית של המקורות הכתובים . מקורות כתובים וממצא ארכאולוגי צריכים להיחקר באופן עצמאי, ואין להכפיף את הפרשנות של האחד לאחר . היו מי שטענו, שהופעת התרבות החומרית בסגנון 8 האגאי משקפת התיישבות של אוכלוסייה אגאית, שלא הייתה קשורה לגויי הים . אחרים סברו, שהתרבות החומרית החדשה משקפת אימוץ מוטיבים תרבותיים בידי 4 לדיונים בארכאולוגיה של אימפריות משנות התשעים של המאה הקודמת ראו למשל סינופולי, ארכאולוגיה ; אלקוק ואחרים, אימפריות . 5 לדיונים מעודכנים, העוסקים ביחסי האוכלוסייה המקומית ונציגי האימפריה המצרית באתרים ספציפיים ראו בראונסטין, משמעות ; גדות, אחוזה ; מזר, חיל המצב ; מרטין, כלי חרס . 6 בות' התפקיד ; לופריאנו, זרים ; שניידר, מצרים הזרה . 7 לסקירת מחקר מפורטת של הגישות במחקר במאות התשע עשרה והעשרים על הגירת גויי הים ראו שרון, כלי חרס, עמ' 560 – 584 . 8 דרוז, כנענים ופלשתים ; הנ"ל, מדינת האבו ; שרון, כלי חרס .
|
|