|
|
עמוד:9
מחול אירופי עכשווי והמשאב המשותף 9 כאלה מנסה לעודד את תגובת הסטודנטים, לה רואה נותר ניטרלי למדי . אן מורדיאן, בביקורת על ) 2014 ( Sans titre בפריז, מציינת, “הוא מבקש מאיתנו, באופן כללי, רעיונות כיצד להמשיך, אבל אינו פועל לפי אף אחת מההצעות . “ היא ממשיכה, “מישהו מציע שהקהל יבצע את החלק הראשון ( ולה רואה דוחה זאת כמובן, כמו שדחה כל הצעה אחרת שלנו — בתירוץ קלוש או 2 בהתעלמות מוחלטת ) . “ האינטראקציות הקשות האלה עם הקהל, ולא רעיונות כלשהם שהועלו בדיון, היו לטענתי המטרה עצמה . אינטראקציות דומות בין מבצעים לצופים התבצעו ביצירות קודמות של לה רואה, לרבות המופע – הרצאה שלו ( 1999 ) Product of Circumstances ולאחר מכן ב – Product of Other Production Circumstances ) 2010 ( , ) 2009 ( ו – ( 2011 ) low pieces . בשיחה על האינטראקציות בין המבצעים למבקרים אינדיבידואלים בעבודה מבוססת הגלריה Production , לה רואה מציין שהיצירה מוצלחת כי היא מחוללת טרנספורמציה ופועלת על הזמן שהמבקר מבלה עם העבודה . הדרך שבה כל אחד ניגש לעבודה אינה תלויה רק בו, אלא 3 מצויה במשא ומתן בינו לבין המשתתפים . למשא ומתן כזה, פנים – אל – פנים, כיוון לה רואה ב – “ Sans titre , a Lecture . “ אם הולכים בקביעות לראות מופעי מחול נסייני אירופי, מתרגלים למפגש עם עבודות, כמו ) 2014 ( Sans titre , שאינן נראות כמו מחול ואינן מבקשות כמדומה להציג תנועת מחול קונבנציונלית כפשוטה . כיוון שהחלק הראשון של ( 2014 ) Sans titre מפר את הסידור המקובל של מרחב התיאטרון, המפריד את הבמה מהאודיטוריום, הוא מעלה שאלות על היחסים בין המבצעים לצופים שאינן עולות בהכרח באופן נורמלי . אכן, הוא מבקש למצוא דרכים חדשות לשאת ולתת על יחסים כאלה . אפשר לומר שבאמצעות חיפוש אחר דרכים חדשות לחשיבה על כוריאוגרפיה, נדמה שאמנים המחברים עבודות כאלה מאתגרים את הצופים לשקול מחדש את ההנחות המוקדמות שלהם בקשר למה שמחול הבמה אמור להיות . לדעתי ) 2014 ( Sans titre יותר אף לכת מרחיקה
|
|