|
|
עמוד:12
לוועדה לענייני ביקורת המדינה לא ידוע אם נעשה אי פעם שימוש במנגנון ענישה זה , מפאת היעדר תיעוד . בעשור וחצי האחרון הונחו על שולחן הכנסת כמה הצעות חוק פרטיות שעניינן סוגיית המוזמנים לדיוני הוועדות . בשנת 2002 ביקש חבר הכנסת מיכאל איתן ( הליכוד ) להטיל אחריות פלילית על מי שהוכח כי מסר מידע שקרי לפני ועדה במטרה להטעות את חבריה . בשנת 2004 הוגשו שתי הצעות חוק שמטרתן הייתה להרחיב את מאגר הנציגים שוועדות הכנסת רשאיות לזמן ולאפשר לקנוס את המסרבים להתייצב לפניהן . הצעת חוק אחרת שהוגשה בשנת 2014 ביקשה לאפשר לוועדת החוץ והביטחון לקנוס נציגים שסירבו להופיע לפניה . אף אחת מההצעות הללו לא הבשילה לחוק . נדגיש כי החובה להתייצב לפני ועדה קבועה בכנסת אינה חלה על אנשים מן המגזר הפרטי , והיא רלוונטית אך ורק לעובדי השירות הציבורי . יש הטוענים כי בעקבות תהליכי ההפרטה הנרחבים , אשר הגבירו מאוד את מעורבותם של גופים עסקיים וארגוני חברה אזרחית בשירותים הניתנים לציבור או בבעלות על נכסים בעלי ערך ציבורי , יש חשיבות רבה לכך שוועדות הכנסת יוכלו לקבל מידע גם ממגזרים אלה , בין היתר באמצעות חיובם להופיע לפני הוועדות . המכון הישראלי לדמוקרטיה מתנגד לכך בתוקף , שכן החלת חובת שימוע נושאי על גורמים מהמגזר הפרטי אינה משרתת את המטרה שלשמה נועד כלי השימוע – פיקוח על הממשלה . השימועים הנושאיים הם דרך לחזק את יכולת הפיקוח של הכנסת על הממשלה – תפקיד המוקנה לכנסת בחקיקת יסוד ובתקנון הכנסת , והם נמצאים בתחום הבקרה של רשות אחת על רשות אחרת . החלת חובת ההתייצבות בשימועים נושאיים על גורמים פרטיים ועל ארגוני חברה אזרחית תגרום לסטייה מהמטרה שלשמה נועדו השימועים . אפשר גם ששימועים אלה ינוצלו לרעה כדי לבוא חשבון עם הגורמים והארגונים האזרחיים ; או כדי לשמש במה למתקפות אישיות ופוליטיות לא ענייניות עליהם ; או כדי לפגוע בערכים דמוקרטיים בסיסיים , כמו זכויות הפרט – כל זה כחלק ממגמת הצרת הזכויות המאפיינת את פעילות הכנסת הנוכחית ( הכנסת ה . ( 20 9 הצעת חוק הכנסת ) תיקון - עונשין ( , התשס " ב - , 2002 פ / . 3408 / 15 10 רגב , . 2015
|
|