|
|
עמוד:14
. 1 חיזוק יכולת הפיקוח של בית המחוקקים על עבודת הממשלה יתרון זה הוא החשוב ביותר . לפרלמנט יש דרכים שונות לפקח על הממשלה ובכך לבטא את תפקידו במערכת האיזונים והבלמים בהתאם לשיטת הממשל הקיימת במדינה . למקצת מכלי הפיקוח על הממשלה יש השפעה רבה , למשל היכולת במשטר פרלמנטרי להפיל ממשלה באמצעות הצבעת אי אמון . לכן השימוש בכלי הפיקוח ה " חזקים " נעשה במשורה ונשמר רק למקרים חריגים ביותר . ברם יש גם כלים " רכים " יותר , ואלו מיועדים לפיקוח יום יומי על פעילות הממשלה . כלים אלה מאפשרים ביקורת נקודתית בתדירות רבה יותר . שימוע לפני ועדה יכול להיות כלי ביניים בין שני הקצוות הללו , שכן הוא מחייב את הממשלה לתת דין וחשבון על החלטותיה ועל ביצועיה , משמש אמצעי לפיקוח על מדיניות הממשלה ומאפשר לוועדה להעלות נושאים לסדר היום הציבורי באמצעות כיוון הזרקור על פעולות הממשלה השונות , אך בתדירות מוגבלת . עם זאת , עוצמתו של כלי זה תלויה ביכולתה של הוועדה לחייב את נציגי הממשלה להגיע לשימועים נושאיים , או לחלופין – במדינות שאין בהן חובת התייצבות – בנכונות הממשלה להופיע לפני הוועדה . . 2 הגברת השקיפות הציבורית אשר לנעשה ברשות המבצעת כיוון שמדובר בהליך פתוח ( אלא אם נקבע אחרת ) , הוא מאפשר ביקורת ציבורית על גורמים ברשות המבצעת , שלרוב חשופים פחות לעין הציבורית חרף השפעתם המרובה על החברה . במילים אחרות , כלי השימוע הנושאי אינו מאפשר רק פיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת , אלא גם פיקוח של הציבור על הממשלה ועל זרועותיה . . 3 שיפור המומחיות שימועים נושאיים לפקידי הרשות המבצעת מאפשרים לוועדות הפרלמנטריות לשפר את המומחיות של חבריהן ואת מקצועיותם בעת קבלת ההחלטות . כך למשל , לאחר שהצעת חוק עוברת בקריאה ראשונה , חברי הוועדה הרלוונטית דנים בה בטרם תובא לקריאה שנייה ושלישית במליאה . שלב זה בהליך החקיקה חשוב מאוד , שכן מוצגים בו נתונים רבים ועמדות חשובות על ידי גורמי הביצוע וגורמים נוספים הרלוונטיים לחוק המוצע . לפיכך , אם הוועדה מקיימת שימועים נושאיים בעת הכנת הצעות חוק לקריאות השנייה והשלישית , בכוחם של אלה
|
|