|
|
עמוד:10
. 1 המצב בישראל נכון להיום אין הכרה במונח " שימוע " בתקנון הכנסת או באחד החוקים שעניינם סמכותן של הוועדות הפרלמנטריות , ולכן אין הבחנה בין דיוני שימוע לדיונים רגילים בוועדות שאליהם מוזמנים נציגי ממשלה כאורחים או כמשתתפים . ההבחנה המקובלת היום בין שני סוגי הדיונים אינה נוגעת למהות הדיון או לסמכויות הוועדה , אלא היא נגזרת מהחלטת יו " ר הוועדה כיצד לכנות את הדיון ואיך לאפיין אותו . עמימות זו מצריכה הסדרה של נושא זה , בין השאר יצירת הגדרות מבדילות בין דיון שהוא " שימוע " ובין דיון " רגיל " מבחינה תוכנית . אף על פי שהשימועים הנושאיים אינם מוכרים בישראל כהליך בפני עצמו , יש הסדרים קבועים שעניינם זימון נציגים לוועדות הכנסת בחוק יסוד : הכנסת , בחוק יסוד : הממשלה , בתקנון הכנסת ובתקנון שירות המדינה ( להלן : " התקשי " ר " ) . חוק יסוד : הכנסת ותקנון הכנסת הסמיכו את הוועדות לזמן עובדים מהשירות הציבורי ( ובכללם עובדי תאגידים וחברות ממשלתיות , רשויות מקומיות ומועצות דתיות ) כדי למסור מידע , נתונים או מסמכים רלוונטיים לנושאי הדיון של הוועדה . סעיף 42 ( א ) בחוק יסוד : הממשלה מדגיש את חובת ההתייצבות של שרים ושל סגני שרים לפני ועדות הכנסת ואת חובתם למסור מידע לכנסת ולוועדותיה , אך אינו מציין מה דינם של מי שמסרבים לעשות כן . מכיוונם של עובדי המדינה , התקשי " ר מחייבם להתייצב לפני ועדות הכנסת . בשלושת המקורות הללו מופיע גם סייג המאפשר לשרים הממונים או לראשי הארגונים של העובדים להופיע במקומם לפני הוועדה . חוק יסוד : הכנסת ( בסעיף 21 ( ב )) , חוק יסוד : הממשלה ( בסעיף 42 ( א )) , תקנון הכנסת ( בסעיף 124 ( א )) והתקשי " ר ( בסעיף ( 43 . 331 ) מגדירים כולם גם סייגים 2 חוק יסוד : הכנסת , התשי " ח - , 1958 סעיף 21 ) ב (; תקנון הכנסת , מעודכן ליום כ "ב בניסן התשע " ז - 18 באפריל , 2017 סעיף 123 ) א ( . 3 חוק יסוד : הממשלה , התשס " א - . 2001 4 התקשי " ר , תשס " ד - , 2004 סעיף 43 . 331 ) א ( . 5 חוק יסוד : הכנסת , סעיף 21 ) ב (; התקשי " ר , סעיף 43 . 331 ] ב [; תקנון הכנסת , סעיף 123 ) ב ( . עניין זה יכול להשפיע לשלילה , מפני שייתכן מצב שהמידע המוצג לפני הוועדה אינו מתקבל ממקור ראשון או מתקבל חלקית בלבד , דבר המקשה על קבלת החלטות מיטביות .
|
|