|
|
עמוד:10
את ההוראה הפרטנית בישראל יש לראות ולהבין לא רק בהיבט הפדגוגי " נטו " של גישה חינוכית ודרכי הוראה , אלא גם בהקשר של רפורמות " אופק חדש " ו״עוז לתמורה״ והגיונותיהן המכוננים בתחומי העצמת המורים והשבחת ההוראה . התוכנית " אופק חדש " נולדה בשנת 2008 ביוזמת הסתדרות המורים ובשותפות משרד החינוך והעומדת בראשה באותה עת – השרה יולי תמיר . אחד מחידושיה המרכזיים של התוכנית היה הטמעה של ההוראה הפרטנית במשרת המורה , המורכבת בעיקרה מהוראה פרונטלית . במהלך זה , כדברי השרה תמיר , " התווספו למערכת החינוך מאות אלפי שעות פרטניות המאפשרות לתלמידים חלשים לקבל סיוע כדי להתגבר על הקשיים הלימודיים ; לתלמידים מצטיינים ללמוד באורח מתוגבר ; ולקבוצות עניין שונות להתמקד בתחומים המעניינים את המורה ואת התלמידים" ( תמיר , , 2015 עמ ' . ( 102 שילוב ההוראה הפרטנית במערך הלימודים נבע אפוא משלוש התכוונויות שונות אך משלימות ( " אופק חדש : הצעד הבא , " 2020 – 2015 עמ׳ : ( 58 – 55 א . ראיית ההוראה הפרטנית כדרך חינוכית מיטבית שאפשר לתמצת באמירה הנודעת מספר משלי : " חנוך לנער על פי דרכו ; גם כי יזקין לא יסור ממנה " . היא נוגעת בלומד , היא מקרבת והיא קשובה . במערכת החינוך הישראלית היא מתבטאת במגע האינטימי והאישי ובהתייחסות ללומד כאל האחד המיוחד . ב . הלמידה וההוראה הפרטניות הן כלי חשוב בפיתוח ובהעצמה מקצועית של מורים : מן הצד האחד הן מחזקות את האוטונומיה והיזמות של המורים – לא עוד להסתפק בתוכניות מן המוכן , אלא להתנסות בהוראה בצורה רפלקטיבית כמקצוענים אמיתיים ולסלול דרכי חינוך מותאמות ומיטביות לטובת התלמידים . זו דרך המגבשת אישיות של מקצוען הממזג סמכות ואחריות . מן הצד האחר , ההתמקצעות בהוראה הפרטנית – לצד התמחויות דיסציפלינריות , פדגוגיות וטכנולוגיות – פותחת למורים מסלולי קידום , התפתחות והתמקצעות ייחודיים . זוהי הרוח של " אופק חדש " ובעיקר של " אופק חדש : הצעד הבא . " 2020 – 2015 ג . העמדת תרומה משמעותית לבריאותה ולחוסנה של החברה הישראלית באמצעות " הפניית משאב השעות הפרטניות לצמצום פערים לימודיים " .
|
|