|
|
עמוד:13
ברחוב שנתרוקן צועד יהודי ונושא על כתפיו את הרב הזקן והגוץ . מרחוק נשמעת נהימת המון פורע . קצה הרחוב מלבין מנוצות כרים קרועים . המשפחה עוברת לאיזו חצר שבה שני שערים - אחד פונה לרחוב שלנו ואחד נפתח לרחוב אחר . בחצר זו כבר מצאנו כמה משפחות שכנים . לעולמים חרותה בזכרוני תפילת מנחה של אבות יהודים [ שמצאו עם משפחותיהם מסתור בחצר ] ביום של פוגרום . הפוגרום היה חוויה מעצבת עבור זיאמה . זיכרון האימה , המצוקה ואין האונים וגם תפילת המנחה ליווה אותו כל ימי חייו , והוא השפיע על בחירותיו ועל התנהלותו ; בתוך כך על גיבוש ההכרה , כעבור תריסר שנים ויותר , כי המענה לבעיית היהודים גלום במעשה הציוני ולא ברוסיה שלאחר המהפכה הקומוניסטית . כך גם הטביעו אירועי אותם ימים את חותמם על גישתו הדאגנית כשהתקדם במעלות ההנהגה . מודה אני , כי נמסו בדמי גבישי חרדות שירשתי מאבות . ניתח זיאמה כעבור עשרות שנים את שורשי התנהלותו . יוזובקה , הייתה נוף ילדותו של הילד זיאמה וזירת פעילותו הציבורית הראשונה בשנות העשרה המאוחרות שלו . בדרום מזרח אוקראינה , בפלך יקטרינוסלב , בדונבאס העשיר במרבצי פחם ובעפרות ברזל , בשנת , 1870 הניח יזם בריטי בשם ג ' ון יוז את היסודות למפעל לייצור ברזל יצוק ופלדה . סביב המפעל ובצילו החלה לצמוח עיירה , שנקראה על שם היזם - יוזובקה - אשר התפתחה במרוצת השנים לעיר גדולה ומודרנית . בשנה זאת התגוררו בעיירה 164 תושבים בלבד . על סף המאה העשרים , בשנת , 1897 התגוררו בה כ 28 , 000 אלף תושבים ; כעבור עשרים שנים , ב , 1917 כבר הגיע מספרם ל 55 , 000 בקירוב . מדובר באוכלוסייה עירונית , אנשי צווארון לבן לסוגיהם , ספקי שירותים שונים , בעלי מלאכה , פועלי תעשייה ופועלים במכרות . בעיר היו שוק גדול שהציע מוצרים שונים ומגוונים , ממצרכי מזון והמשך במוצרי הלבשה והנעלה , מכונות חקלאיות ועוד ; משרד דואר וטלגרף ובנקים ; בית חולים ; בית משפט עירוני ; מערכת חינוך שכללה בתי ספר עממיים וגימנסיות ; ספריות ; בתי ראינוע וגן עיר גדול ומטופח , שבערבי קיץ נערכו בו נשפי ריקודים לצלילי תזמורת כלי נשיפה מקומית . ככל שיוזובקה התפתחה והאפשרויות הכלכליות שהציעה תפחו , זרמו אליה יהודים מרחבי אוקראינה ומאזורים אחרים באימפריה הרוסית , אשר ביקשו לשפר את מצבם הכלכלי ותרו אחר מקורות פרנסה . בשנת 1882 אומנם הוטל איסור על מגורי יהודים במקום , שבוטל רק בשנת , 1903 אבל למעשה לא מנע מהם להשתקע בה . בשנת 1897 התגוררו , אפוא , ביוזובקה כ 3 , 200 יהודים , שהיו 11 אחוזים בקירוב מכלל תושביה , ובשנת , 1917 עשרים
|
|