|
|
עמוד:11
חכמים על " עם הארץ" על הבניות חברתיות , ריבוד חברתי וזכויות יתר איל לוינסון המאמר בוחן את הדרכים השונות שבהן אליטה חברתית מתבוננת על " אחר פנים קהילתי" ואת המשמעויות החברתיות הכרוכות בכך . מקרה הבוחן במאמר זה הוא האליטה הרבנית באשכנז בימי הביניים והדרכים השונות שבהן המשיגו ושעתקו הרבנים את הקטגוריה החברתית " עם הארץ " . מהלך זה התבצע בשלושה אופנים שפעלו בד בבד , ליבו זה את זה ויחדיו תרמו לביסוס מעמד האליטה : הבניית תדמית שלילית של האחר הפנים קהילתי , שהוא עם הארץ ; השפלתו והדרתו ממרכזי הכוח החברתי ; עיגון זכויות יתר לחברי האליטה הרבנית על חשבונו . תפיסות מגדריות , ובייחוד אידאל הגבריות הרבנית , שעיצבו רבני אשכנז בהשראת ספרות חז ” ל וניסו להנחיל לצאן מרעיתם , תרמו לביסוס הרבנים בצמרת החברתית . רבני אשכנז תיארו את עם הארץ כחסר תרבות והשכלה , כרשע , כמלשין וכגבר אלים , והוא נחשב בעיניהם בעל מוסר מיני החורג מן הנורמה הרבנית . לעומת גבריותו ה " חייתית " , האלימה והמופקרת של עם הארץ ניצב אידאל הגבריות הרבנית — תלמיד חכם המואר באורה של תורה , בעל יכולת שליטה עצמית , תקיף מחד גיסא ורחום ומפייס מאידך גיסא . לאור בחינת יחס האליטה לאחר הפנים קהילתי והמשמעויות הנלוות לכך יוצא מאמר זה נגד קריאתו של יהודה ברנדס לחדש את הקטגוריה החברתית " עם הארץ " כמושג הלכתי חברתי שיחליף את המושג " חילוני " המקובל בחברה הישראלית . " מתכננים את האפרסקים של מחר על ' אירופה ' וסיגריה ביתית " : לאומיות , יהדות ואוניברסליות בספרות העברית של שנות השמונים מי - טל נדלר ספרות שנות השמונים של המאה העשרים עסקה באינטנסיביות בערעור הזהות הקולקטיבית הישראלית . המאמר מבקש להראות שאחד המאפיינים המרכזיים של ספרות זו התבטא בפירוק המרחב הממשי תוך בחינת היסודות והמנגנונים המרכיבים את מרחבי היום יום , הבית והחוץ באמצעות הצלבת המושגים " ציוני " , " יהודי " ו " דמוקרטי " ומתוך הצפה של נושאים דוגמת זהות לאומית , זהות מגדרית , רב תרבותיות ואוניברסליות . כמקרה מבחן המאמר מתמקד בספרה של המשוררת אגי משעול , " יומן מטע " ( . ( 1986 משעול , הממקמת את הדוברת במטע בכפר מרדכי , הופכת את המטע למרחב שבו נבחנים מחדש ערכי ליבה ציוניים ומנגנונים חברתיים , מגדריים ותרבותיים . בהסתמך על ז ' יל דלז ופליקס גואטרי ( Deleuze and Guattari ) המאמר מראה כיצד משעול מנסה
|
|