|
|
עמוד:13
הציבור שומר ההלכה . היזקקותו המחויבת על פי דין של כלל הציבור היהודי בישראל לסמכותם של בתי הדין היא מצע למחלוקת מתמשכת בין שתי תפיסות עולם , לפעמים קוטביות . מן הצד האחד - תפיסה חילונית ליברלית שבית המשפט האזרחי הוא אחד מדובריה , ומן הצד האחר - תפיסה דתית , שמרנית ביסודה , שלפיה בתי הדין רואים בעצמם שומרי הסף של ערכי המשפחה בישראל , באמצעות ההלכה . כיוון שבית המשפט העליון רואה בעצמו מגן זכויות האדם וכיוון שהמעשה השיפוטי בכלל , ובדיני משפחה בפרט , נוגע כמעט תמיד בזכויות אדם , מחלוקת זו תדירה ומתמשכת . מאמר זה דן בהתמודדות של בתי הדין הרבניים בפסיקתם עם הקטבים הללו : כיצד רואים הם את המחלוקת הנזכרת ובעקבות כך את אפשרות שימור ערכי המשפחה היהודיים בתוך מציאות חברתית ומשפטית שהערכים המובילים בה חילוניים וליברליים . פסקי הדין של בתי הדין הרבניים הנדונים במאמר עוסקים , במישרין ובעקיפין , במעמדן של זכויות אדם למיניהן , בין היתר הזכות להתגרש , הזכות לפרטיות והזכות לחופש התנועה . הן נדונות אל מול ערכי המשפחה כפי שהם באים לידי ביטוי בהלכה , לפי פרשנותם של בתי הדין הרבניים . המאמר מבחין בין שלוש גישות להתמודדות האמורה העולות מפסקי הדין - עימות ; הכלה והשתתפות ; והשלמה והפרדה - ודן במקורן ובמאפייניהן .
|
|