|
|
עמוד:12
ואחריות . כדי לפתח מודלים חדשים של חבות זכויות אדם המאמר מציע לשאוב השראה מהגותם של מרטין בובר ועמנואל לוינס . הגות זו עוסקת באחריות ומתבססת על ההומניזם האירופי , אבל מפתחת ומשנה אותו , בין השאר על בסיס הפרטיקולריזם היהודי . מדינת " כל קהילותיה " ? הצעה לשינוי מערכת היחסים בין מדינת ישראל לקהילה החרדית שי שטרן מדינת ישראל , כמרבית המדינות הליברליות , מתמודדת מאז היווסדה עם קהילות הפועלות בהתאם לנורמות שאינן ליברליות . הדוגמה הבולטת להתמודדות זו היא מערכת היחסים , המתאפיינת בשניות , בין המדינה לבין הקהילה החרדית . מן הצד האחד , המדינה הכירה בזכותה של הקהילה החרדית להתבדל , מבחינה גאוגרפית כמו גם מבחינה תרבותית ; מן הצד האחר , המדינה , על שלל רשויותיה , לא נמנעה מלתבוע מן הקהילה החרדית לציית לדרישות ליברליות גם כאשר יישומן חייב עימות ערכי במרחב הפנימי של הקהילה . מאמר זה מאתגר את המדיניות הננקטת על ידי מדינת ישראל כלפי הקהילה החרדית ומציע לאמץ מודל מעשי שישנה את מערך הכוחות הנוהג במשולש היחסים שבין המדינה , הקהילה והיחיד . המאמר קורא להחליף את נקודת המבט בשאלת ההתערבות של המדינה בפעילות של קהילות ולהעתיק את מרכז הכובד מן המישור האתי ערכי למישור המבני . שינוי זה יחדד את חובתה הפלורליסטית של המדינה הליברלית לאפשר לאזרחיה לחיות בחברה פלורליסטית , כזאת המכשירה מגוון של תפיסות טוב נבדלות במהותן . המודל מניח מגבלות מעשיות על חובה זו ומבקש ליצור איזון ראוי בין אופייה הליברלי של המדינה לבין חובתה הפלורליסטית לאזרחיה . בכך הוא מאפשר את גיבושה של מדיניות התערבות מדינתית ראויה להתמודדות של המדינה עם הקהילה החרדית . בצלו של בג "ץ זכויות אדם בבתי הדין הרבניים יוסף שרעבי לבתי הדין הרבניים נתונה סמכות ייחודית בענייני הנישואין והגירושין של היהודים בישראל . הדין שלפיו דנים בתי הדין הרבניים בעניינים אלה הוא דין תורה כהגדרתו בקרב
|
|